פרשת השבוע 'דברים' נקראת בשבת שלפני צום תשעה באב, היום העצוב ביותר במעגל השנה. יום שבו נחרבו בית המקדש הראשון והשני.
ההפטרה בשבת זו עוסקת אף היא בנבואת החורבן, ופותחת במילים: "חזון ישעיהו בן אמוץ, אשר חזה על ירושלים". אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל: שהשבת נקראת "שבת חזון", משום שבשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי בחיזיון. המילה "חזון" רומזת הן על החורבן והן על הגאולה העתידה. שכן גם הנביאים, כשם שישעיהו חזה את חורבן הבית הוא אף חזה את גאולת ירושלים ואת נחמתה העתידה.
ימים אלו - תקופת האבלות - 'ימי בין המצרים', הם ימים שכל אחד צריך להוסיף באהבה ובכבוד בין איש לרעהו. משום שבגלל שנאת חינם נחרב בית המקדש, ובגלל אהבת חינם ייבנה בית המקדש השלישי. עלינו לתקן באהבת חינם את מה שקלקלנו בשנאת חינם.
מסופר על רבי לוי יצחק מברדיצ'וב זצ"ל - סניגורם של ישראל, שפגש אדם שיושב ואוכל להנאתו על מרפסת ביתו בצהרי תשעה באב, בעיצומו של הצום. אמר לו הצדיק: "בוודאי כבודו יודע שהיום תשעה באב, וכנראה שאינך בריא לכן אתה אוכל בצום". ענה לו האיש: "אכן יודע אני שזהו יום תשעה באב ואני בריא לחלוטין. אני אוכל כי בא לי לאכול".
נשא הצדיק את עיניו כלפי מעלה ואמר בהתרגשות: "ריבונו של עולם, ראה עד היכן מגעת "מידת האמת" הטבועה בליבו של כל אדם מישראל. הנה יהודי פשוט, למרות שאכל ביום צום, נזהר שלא להוציא חלילה דבר שקר מפיו..."