ביום חמישי י"ד כסלו חלה ההילולא של "עטרת ראשנו" הלוא הוא כ"ק אדמו"ר רבי דוד אביחצירא זיע"א אחיהם הגדול של האדמו"רים סידנא בבא סאלי ובבא חאקי זיע"א, והוא הסבא של מו"ז אדמו"ר רבי אברהם אביחצירא זצוק"ל והוא כתב ספר "פתח האוהל" ושם אומר דבר מעניין מאוד, והוא, שכל העניין של המלחמה שיכל יעקב אבינו להלחם בשרו של עשיו היה בזכות שני דברים, דבר אחד בזכותו של יוסף, ודבר שני היה "עד עלות השחר" והיא תפילת שחרית שתיקן אברהם אבינו, והוא מסביר שם שיעקב אבינו שנלחם עם שרו של עשיו היה דוקא בזכות יוסף וכמו שהפסוק מעיד "והיה בית יעקב לאש ובית יוסף להבה, ובית עשיו לקש", כלומר, שהבחינה של מי שיכול לשרוף ולנצח את עשיו היה הלהבה של יוסף – "ויוסף הוא השליט", ונותן שם כמה רמזים על זה, כגון שהגימטריא של המילים לבד"ו ויאב"ק הם בגימטריא של המילה יהוס"ף, ועוד, שהמילים כ"י ל"א יכ"ל ל"ו (בלי ו' במילה יכול) הם בגימטריא קנ"ז שהיא הגימטריא של יוס"ף עם הכולל, ועוד מצא שם שהמילה לבד"ו היא בגימטריא של המילה להב"ה.
ולפי ההבנה שחיבוקו של עשיו בא לסמל את הנזק שביקש להחדיר בעם ישראל דווקא בצורה של אחווה, מובן מדוע יוסף דווקא ינצח את עשיו שהרי הוא זה שנשלח בגיל שבע עשרה למצרים ועמד שם בכל הנסיונות עם כל זה שהיה יפה תואר ויפה מראה, ועמד בכל העניינים ועדיין נשאר דבוק עד כדי כך שנשא אשה וגידל משפחה לתפארת ונשאר דבוק בהקדוש ברוך הוא ובתורתו ולא שכח את תורת בית אביו! זהו יוסף הצדיק! הוא זה שזכה לדעת איך להלחם נגד החיבוק של הגויים. אמנם בתחילה היה בבית הכלא, אבל גם בבית הסוהר ישנם דרכים שיכולים לקרב את האדם לגויים, ובפרט שרצונו הוא לחקות את מעשיהם כדי למצוא חן בעיני הסוהרים והאסירים כאחד, אבל יוסף עמד על שלו ולא נפרד כי הוא זה מדבקותו בקב"ה! וכל שכן אחר כך כשהוא נבחר להיות שליט על מצרים בודאי ובודאי שהיו יכולים להיות לו דרכים רבות להיות דומה להם ולדבוק במעשיהם ובדרכיהם, אבל יוסף נשאר עומד על עמדו.
יוסף הוא ה"אנטיביוטיקה" נגד עשיו ונגד ה"חיבוק" של עשיו. כי יוסף הוא זה שידע לשמור על עצמו מכל השפעת הגויים הגם שהיה גר בתוכם. וזה מסתדר בד בבד עם הדברים שאומר עטרת ראשנו בעל ה"פתח האוהל" זיע"א על הפרשה.
ביאור אדמו"ר רבי יעקב אביחצירא זיע"א על הזכות לשלוח מלאכים ממש
והנה, רבי יעקב זיע"א אומר דבר דומה אבל בדרך שונה מעט. הוא מבאר את הפסוק: "וישלח יעקב מלאכים לפניו", מהו לפניו? ומבאר שהרי הוא שלח מלאכים ממש, ובזכות מה היה לו האפשרות לשלוח מלאכים ממש? על זה אומר שזה בזכות ה"לפניו". ומהו ה"לפניו" שיש לכל אדם? זהו הברית קודש, ובזכות שמירת הברית המיוחדת שהיתה ליוסף הצדיק וכפי שהתורה בעצמה מעידה עם אשת פוטיפר – היתה לו הזכות לשלוח מלאכים ממש לבדוק מה קורה עם עשיו.
ונראה שה"סבא" וה"נכד" הלכו באותה הדרך, שאחרי זה שואל מה זה "ויאבק איש עמו" – שהעלו אבק? מדוע התורה כתבה בלשון "אבק"? ומבאר, שכל מה שיהיה אחרי כן לדורי דורות ומה שתהיה המלחמה "עד עלות השחר" זה על קדושת הברית, ולכן אב"ק הוא ראשי התיבות של א'ות ב'רית ק'ודש, וזאת תהיה כל המלחמה, וזה יהיה כל העניין של ההתערבות של הגויים, כי הגויים יודעים שהטומאה הכי הגדולה תהיה באות ברית קודש, ומי שלא שומר את הברית קודש נחשף מייד למלחמה עם עשיו ושרו של עשיו. ועל דרך זו מסביר את כל הפרשה כולה של מלחמת יעקב אבינו עם שרו של עשיו.
ואם כן מובן ששמירת הברית הוא זו שתציל משרו של עשיו. ויוסף הצדיק הוא נקרא בשם "צדיק" משום ששמר על אות הברית קודש, ובזה נבדל מהאחווה שהציעו לו הגויים. ואם כן פירושו של מרן האביר יעקב הסבא זיע"א נשלם על ידי פירוש עט"ר ה"ה רבי דוד זצוק"ל שיוסף הוא המבודד בין האחווה של עשיו לבין עם ישראל.
סיפור מופלא על קדושתו של עטרת ראשנו בעקבות הריגתו האכזרית הי"ד וזיע"א
וכיון שכבר הזכרנו את ה"עטרת ראשנו" רבי דוד אביחצירא זיע"א, אספר לכם סיפור קטן המלמד עד כמה היתה נשגבה קדושתו של עטרת ראשנו. [ואחרי זה אנחנו עוד צריכים להמשיך ולהסביר מהו עניינו של איסור אכילת הגיד בעקבות המאבק של שרו של עשיו עם יעקב].
עטרת ראשנו נהרג בתאונה מחרידה, מושל העיר הוציא אותו בעיצומו של שבת קודש ביחד עם שני גבירים של העיירה לכיכר העיר והרג אותו בתותח! בתותח! לפני כתשעים ושלש שנה, בשנת תר"פ, הי"ד. ולמה? כי היתה גזירה של המושל, וכפי שמצוי במהלך כל ההיסטוריה של עם ישראל. במוצאי אותה השבת, באו אנשי החברא קדישא בנסיון לאסוף את מה שנשאר מגופו הטהור של עטרת ראשנו זיע"א אחרי שככל התרסק מהיריה של התותח. חיפשו וחיפשו ואספו את כל מה שהיה שם, אך לא מצאו את יד ימין שלו. הלכו לישון בצער גדול. בא אליהם עטרת ראשנו זיע"א בחלום הלילה ואמר להם שלא להצטער ולא להמשיך לחפש את היד ימין שלו כי לא ימצאו אותה, והסביר להם שנעלמה לו יד ימין שלו על כך שפעם אחת בחייו הניח תפילין בלא כוונה. עד כדי כך היתה המדרגה של רבי דוד "עטרת ראשנו" זיע"א.