עבודה מהבית מציגה פרדוקס הורות ייחודי. בין אם זה רק באופן חד פעמי, פה ושם, או בקביעות, אתם עושים את זה כדי שתוכלו להרגיש קרוב יותר לילדים שלכם, אבל אתם גם מקווים להיות פרודוקטיביים במקצת ושהם יאפשרו לכם לשלוח דוא"ל אחד או שניים. שום דבר לא מבטיח לכם שהם לא "יאבדו את זה" וישאגו בקולי קולות בדיוק כשתנהלו בטלפון שיחה חשובה.
אז האם אתם נידונים לבלות את שאר הקריירה שלכם בבתי קפה או במשרד? ה"לוחשת לפעוטות" ופסיכולוגית הילדים הנודעת, ד"ר טובה קליין, מסבירה למה זה כה קשה לילדים, כאשר הוריהם מנסים לתפוס את החבל משני קצותיו ולעבוד מהבית ומה אפשר לעשות כדי לגרום לכולם לקצור את היתרונות מהמצב.
"זה קשה לילדים צעירים ואפילו מבוגרים יותר, כאשר ההורים שלהם עובדים מהבית, כי הבית הוא מקום הנוחות שלהם. זה המקום של המשפחה", אומרת קליין. "כאשר הורה עובד מהבית, הילד מרגיש דחוי, כביכול 'ההורה שלי לא רוצה להיות איתי'".
האם יש משהו שניתן לעשות כדי להקל על המצב, מלבד לעזוב את הבית ולצאת לעבוד בחוץ?
כל מקרה לגופו, אבל כולם מסובכים. אנחנו מבינים את זה: לפעמים יש לכם רק כמה שעות לעבוד והזמן שיידרש לנסוע אל אזור המשרדים - או לבית קפה - יקח יותר מדי. לחלופין, תשלום עבור בייביסיטר שתטפל בילדים או לצהרון, לא תמיד רווחי. בכל מקרה, מייעצת קליין, כדאי להשקיע קצת בעזרה חיצונית. היא שווה את זה מבחינה רגשית. "אני רואה שבמשך הזמן, הרגשות של הילדים של 'אמא או אבא שלי לא רוצים להיות איתי' מצטברים.
שכירת שירותי שמרטפית שתיקח את הילד לגן השעשועים או לבית של חבר, היא רעיון טוב אם אתם רוצים לעבוד מהבית", היא אומרת. "מוטב גם להורה, שיהיה לו בית שקט יותר לעבוד בו. במקום שהילד ירגיש שהוא נדחק הצידה כדי שההורה יוכל לעבוד, ההורה יוכל לצאת איתו ואז לחזור הביתה ואו אז הילד ישהה בהשגחת הבייביסיטר". הצעה נוספת? "הורים יכולים להעזר בהורים עובדים אחרים. באחר צהריים אחד הילדים ישחקו בבית אחד ולמחרת בשני".
אם הילדים בבית עם שמרטפית כשאנחנו עובדים, מה אנחנו יכולים לומר כדי להרגיע אותם שאנחנו לא דוחים אותם?
"עדכנו את ילדיכם מתי יראו אתכם שוב באותו יום, בין אם זה אחרי תנומה קלה או בארוחת הערב. זה המפגש שלכם ושלהם", אומרת קליין. "נסו לשחרר את הילדים מההרגשה שהם גרמו להורה לא לרצות להיות איתם. מוטב שהורים יהיו ברורים בהעברת המסר שהם יעשו משהו יחדיו ברגע שיסיימו את מטלותיהם ולהבהיר לקטנים כי "זה לא אשמתכם שאמא צריכה לעבוד. אני עומדת לסיים בקרוב ואז אוכל להכין לכם ארוחת צהריים ולהיות רק איתכם". זה יכול לפעול נגד רגשות הדחייה של הילד".