בעוד זמן קצר ילדיכם יסיימו את שנת הלימודים הנוכחית. אתם בדיוק מתלבטים לגבי בת השש שלכם. היא מעט ילדותית לגילה והומלץ לכם להשאירה שנה נוספת בגן כדי שכשתגיע לכיתה א' תהיה "בשלה" מספיק להתמודדויות הרבות שיהיו מנת חלקה בבית הספר. אז מהם היתרונות והסיכונים שבדבר? להלן הפירוט:
יתכן שההסתגלות תהיה טובה יותר
בית ספר דורש הרבה מילדים קטנים: לשבת בשקט, להתרכז בזמן ישיבה במעגל, לפתור קונפליקטים באופן עצמאי, להתחיל ללמוד איך לקרוא ולכתוב. בשל טווח הגילאים הטבעי בכיתה, ילד בן ארבע שלא ימלאו לו חמש שנים עד דצמבר, צפוי להיות נתון ללחץ לעמוד בסטנדרטים התנהגותיים ואקדמיים של ילד בן שש. אם תעניקו לו שנה נוספת לפתח ולתרגל את המיומנויות האלה, תראו תועלת רבה מכך בהמשך.
צבירת בטחון
תלמיד בגן, אשר תופס את עצמו ככזה שלומד מהיר, אתלט מדהים ומנהיג במגרש המשחקים, עשוי לקבל תוספת של בטחון עצמי, בדיוק בזמן שזה כל כך חשוב לו.
או דווקא פגיעה בו
ילדים בוגרים יותר - כיתה א' ומעלה - שיודעים שהם נשארו כיתה כדי לעמוד בסטנדרטים לימודיים (במתמטיקה, למשל), עלולים להרגיש לא טוב לגבי סיכוייהם להצליח. ההשלכות השליליות של כישלון - החברתיות והרגשיות, יכולות להיות בעלות השפעה בטווח הרחוק על הביטחון והביצועים שלהם.
התחלת לימודי מקצוע בגיל מבוגר יותר
מומחים חינוכיים (כמו דיקן הקבלה באוניברסיטת הרווארד) תומכים מאד בשנת הפער ומחקרים שמגבים אותם מראים כי לתלמידי שנה ראשונה במכללה אשר נשארו שנה, היה ממוצע ציונים גבוה מהצפוי. אבל אם הילדה שלכם לוקחת שנה הפסקה אחרי התיכון או מתעכבת בשנה בגן ומתחילה מכללה בגיל 18, זה בהחלט יכול לתת לה יתרון במיקוד ובהפעלת שיקול דעת טוב יותר מאשר בני 17.
יתרון אקדמי
מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, מראה כי החברים הצעירים בכיתות ד' מקבלים ציונים נמוכים ב-4-12% (וב-2-9% בכיתות ז'). הבכורים, לעומת זאת, היו בסיכון גבוה ב-12% ללכת לרכוש השכלה גבוהה בהמשך הדרך.
אבל עם סיכוי להשתעמם
סטודנטית שיש לה יתרון, הן מבחינה פיזית והן מבחינה אקדמית, על פני חבריה לכיתה, אינה יכולה להציב לעצמה מטרות נשגבות או לעבוד קשה, אומרים מומחים. מחקרים אחרים מצביעים על כך שילדים פחות בוגרים עשויים לעבוד קשה יותר כדי לשמור על קשר - וכתוצאה מכך, מצטיינים מעבר לבני כיתתם המבוגרים.
לסיכום, הדעות חלוקות, אז עשו מה שמרגיש נכון לילדיכם ולמשפחתכם.