בגלל חוסר ידע הציבור החרדי מפסיד

במגזין המיוחד, תקבלו סקירה מרתקת וראשונה במינה, על נקודת ההשקה בין הציבור החרדי לעולם הפיננסים והביטוח. חנוך הירשוביץ מנכ"ל 'הירשוביץ פתרונות' ומהסוכנים הגדולים של 'כלל ביטוח' במגזר החרדי מדבר על הכול. החל מהמסלולים הכשרים, הבעיות ההלכתיות בעולם הפיננסים, קופות הצדקה למיניהן וכלה בבורות הפיננסית הגורמת נזק רב לציבור החרדי.

* * *

בראיון שני בסדרה, משרטט הירשוביץ קווים לדמותו הפיננסית של החוסך החרדי. התמונה שעולה עגומה מאוד. מביטוח המשכנתא שחייבים לרכוש עם נטילת המשכנתא ועד החיסכון בקרן הפנסיה - שולטת בנו בורות פיננסית. בורות המובילה דווקא את הציבור החכם שלנו - שאינו עתיר באמצעים פיננסים - להפסדים כבדים מדי חודש בחודשו.

"תוחלת החיים עולה בחדות בשנים האחרונות. אם בעבר אנשים חיו כ-15 שנה בממוצע אחרי גיל הפרישה, היום אנשים חיים שלושים שנה ויותר אחרי היציאה לפנסיה, מה שאומר שצריך לממן מהחיסכון שחסכנו במשך שלושים שנות עבודה, עוד שלושים שנה נוספות... כלומר ישנה כאן בעיה כללית, לאו דווקא של הציבור החרדי".

"אצלנו בציבור החרדי הבעיה חריפה יותר. מכיוון שבציבור שלנו עובדים פחות. וגרוע מכך, ישנה בציבור שלנו בורות פיננסית", אומר הירשוביץ.

הירשוביץ מחפש כיצד להמחיש שכספי הפנסיה אינם נוצרים יש מאין. וכבר מוצא סיפור שימחיש עד כמה מסוכנת הבורות שרווחת בציבור שלנו: "לפני כשבוע נכנס אלי בחור שעזב את העבודה וביקש לפדות את הפיצויים. שאלתי אותו מדוע? הוא השיב לי: 'אני לא נוגע בפנסיה עצמה (התגמולים) אני מעוניין רק בפיצויים'. הבהרתי לו כי הוא פשוט לא קורא נכון את התמונה. הפנסיה משתלמת מכספי הפיצויים והתגמולים ביחד".

"אם אומרים לך שיש לך 3,000 שקל בפנסיה, כדאי שתדע שזה כולל גם את כספי הפיצויים. רבים טועים וחושבים שהם יכולים למשוך את כספי הפיצויים, ואחר כך, כאשר הם יוצאים לפנסיה, לא נשאר להם ממה לחיות".

למה בכל זאת מאפשר האוצר לפדות את כספי הפיצויים?

"האמת היא ששר האוצר ניסה לגרום לכך שלא יוכלו לפדות את הפיצויים. הסיבה העיקרית שזה עדיין אפשרי היא בגלל שחברי הכנסת טוענים ובצדק, שאנשים לא מסתדרים. ברגע שהם מפוטרים מהעבודה ולא מוצאים עבודה חדשה, אין להם ממה לחיות ולכן אפשרו להם למשוך את הפיצויים.

"הבעיה היא שאצלנו, בציבור שלנו, זה הופך לא אחת למצווה למשוך את הכסף. וזה חבל. זה נזק בלתי הפיך לכספי החיסכון. ואת הנקודה הזו כדאי להבהיר שוב ושוב לציבור שלנו ולכתוב זאת באותיות של קידוש לבנה שיהיה ברור שחייבים להתחיל להתנהל אחרת".

אתה רואה בעיה גם מצד המעסיקים בציבור החרדי?

"בוודאי. לצערי, אצלנו משום מה, נותנים את התנאים הסוציאליים הבסיסיים ביותר. אולי זה נובע בראשונה ממעסיקים רבים כגון מלכרי"ם שהפרוטה לא מצויה בכיסם ובנוסף מחוסר הבנה של המעסיקים לנזק שיגרם לעובד בעתיד – שהרי הוא יעמוד בפני שוקת שבורה כאשר יצא לפנסיה – אולי לכן הם לא מציעים לו תנאים טובים יותר בפנסיה במהלך הדיונים על שיפור השכר".

"אך ברור ללא ספק שזה נובע גם מחוסר ההבנה וההתמצאות של המועסקים עד כמה הם יכולים להשפיע על עתידם , ולכן אינם דואגים לשיפור התנאים הסוציאליים בקרנות הפנסיה ובקרנות ההשתלמות בעת הדיונים על השכר".

"יש אצלנו גופים גדולים, כמו 'החינוך העצמאי', או חברות הייטק שמעסיקות בנות חרדיות במה שנקרא 'מיקור חוץ', ולהם הסכמים לצירוף אוטומטי של העובדים לחברות ביטוח או קרנות פנסיה גדולות. פעמים רבות ההסדרים הללו אינם המשתלמים ביותר, אך לאנשים המקבלים את הפנסיה ממקום העבודה, אין את המודעות לכך שהם יכולים בכל רגע לשפר את מצבם ולעבור למסלולים אחרים, מתאימים יותר".

ואחרי הדברים הללו ברור שלמרות היות עולם הפנסיה והפיננסים עולם מורכב, כדאי לשבת וללמוד אותו, גם בכדי לדעת מה אפשר לדרוש מהמעסיק. "מגזין הביטוח של כיכר השבת בשיתוף 'כלל ביטוח' הוא דוגמה מצוינת למקום בו אפשר לקרא חומר רב ומועיל מאוד בעניין.

חוסר השכלה פיננסית בציבור החרדי

הירשוביץ אומר ש"אנחנו רוצים כל הזמן לראות את הכסף. חוסכים רבים באים אלי כאשר מתרחשת ירידה בשוק ההון. הם באים בטענה שקרן הפנסיה שלהם תמיד מפסידה. כאשר אני לוקח לקוח כזה למחשב ומראה לו שבטווח הארוך הוא ברווח של בין 5 ל-7 אחוז, הוא מופתע".

בשורה התחתונה. אפשר לומר שרוב החוסכים יוצאים עם רווח בטווח הארוך?

"באופן כללי זה נכון. מרבית מוצרי החיסכון בטווח של 30 שנה מרוויחים צריך להבין, ייתכן מצב בוא יצאת לפרישה בדיוק כאשר התרחש משבר כלכלי כמו שקרה לפני ארבע שנים בארצות הברית, ואז פתאום ישנה ירידה חדה בקרן הפנסיה שלך. זה בדיוק העניין, במקרה שאינך מבין בפיננסים אתה יכול להרוויח במשך שנים, אך כיוון שלא תכננת את החיסכון נכון ולא התכוננת למצבי קיצון, תצא במצב הרבה פחות טוב ממה שיכל להיות לו היית מתכונן כראוי".

"כיום נתנו לנו את ההגה ליד. הממשלה העבירה את האחריות עלינו. הבעיה היא שרבים אצלנו לא יודעים כיצד להשתמש בזה. אנחנו לא יודעים האם לעבור מחברה לחברה ומתי כדאי לנו להעביר את הכספים ממסלול למסלול".

מה יכול החרדי הממוצע לעשות על מנת לשמור על חסכונותיו?

"כאמור, לא כולם יודעים כיצד לעשות שימוש בהגה שניתן להם. בדיוק לשם כך מפעילה 'כלל ביטוח' סוכנים, אנחנו לדוגמא הקמנו חטיבה פיננסית בדיוק לשם כך. הסוכן המלווה נותן בדיוק את הייעוץ הנדרש לאורך כל הדרך וזאת בכדי שהחיסכון ישיג את המיטב ולא נפסיד חלילה בעקבות חוסר הידע שלנו".

"הנה, בא אלי היום בבוקר אדם נחמד ומספר לי: 'יש לי כחצי מליון שקלים שנחסכו ביזע השוכנים בקרן השתלמות'. שאלתי אותו: נו, ואתה יודע מה קורה עם זה, איך זה מושקע? והוא משיב לי בטבעיות 'לא. למה? זה רץ כמו שהכנסתי את זה. לא נגעתי'. שאלתי אותו, מאחר ואתה בגיל מתקדם ומתכוון להשתמש בכספים בגיל הפרישה אתה מבין שאתה צריך להתכונן לכך? להעביר את הכספים למסלולים סולידיים? אתה מבין שאם לא תתנהל נכון אתה עלול למצוא את עצמך בעת הצורך עם פחות כסף ממה שתכננת?"

לזאת רבים לא ערים. התרגלנו לשגר את החיסכון ולשכוח בדיוק כמו שהורגלנו בעבר. אך העולם השתנה בעשור האחרון, אם לא נעמוד עם אצבע על הדופק, עלול להיגרם לנו נזק עצום כפי שקרה לאנשים רבים עם פרוץ המשבר הכלכלי העולמי".

היום בעידן האינטרנט צריך בכלל סוכן? הרי אפשר לרכוש ביטוח און-ליין?

"בתחומי הפנסיה והחיסכון ברור למה צריך סוכנים. זה עולם מורכב שמרבית הציבור אינו שוחה בחומר.
"אם כבר הזכרת את עולם הביטוח, ייתכן שתחלוק עלי, אך אני עדיין סבור שאפילו בביטוח רכב, ביטוח משכנתא וכל ביטוח אחר צריכים סוכן ביטוח. עצה של סוכן שווה הרבה כסף. מה גם שפערי המחיר בין הביטוח הישיר לזה שבאמצעות הסוכנים אינם גדולים ולעיתים יותר זול אצל הסוכן".

ישנה עוד נקודה שבה ראית כי חוסר הידע ותשומת הלב מזיקים במיוחד?

"בהחלט. בביטוח משכנתא לדוגמא. סוכנויות הביטוח של הבנקים חשים ככל הנראה שיש להם עסק עם לקוחות שבויים והם מנפיקים בדרך כלל פוליסות יקרות בעליל, חלק מהציבור רוכש אותם כעדר בלי לבדוק.

"להמחשה: בפוליסת מבנה משכנתא שהבנק מוכר לא קיים בדרך כלל בטוח צד ג'. באותו מחיר או אפילו במחיר נמוך יותר אתה יכול לקבל אצל סוכן הביטוח פוליסה עם הבטוח הנ"ל. אם אתה כבר חייב לשלם על ביטוח מבנה, מדוע שלא תקבל כיסוי ראוי? זו בורות שגורמת עוול של ממש לבעליה".

לסיום, מבקש הירשוביץ לספר לנו סיפור שממחיש יותר מכל עד כמה גדול נזקה של התנהלות לא מבוקרת. "ישבתי ללמוד עם החברותא שלי. במהלך הלימוד פנה אלינו מכר משותף וביקש מאיתנו סיוע בלשון רפה. הוא מחתן בת וההוצאות חונקות אותו. חברי העניק לו סכום נכבד. ואז הוא פנה אלי ושאל 'במה תוכלו לעזור?', שאלתי אותו: אתה לוקח משכנתא בשביל הבת? הוא השיב בחיוב, והוסיף שהוא סוחב עוד כמה משכנתאות על הגב סה"כ 1,000,000 ש"ח. שאלתי אותו: היכן רכשת את בטוח החיים למשכנתא? והוא השיב לי בבנק. מאחר ומדובר באברך בגיל ה 50+ אמרתי לו: אני יכול להעניק לך300 שקלים מדי חודש, עד החודש האחרון בו תאלץ לשלם משכנתא!

"מה אתה חושב שעשיתי? העברתי אותו לביטוח משכנתא של 'כלל ביטוח' במחיר נמוך ב300 ₪ לחודש מהמחיר ששילם עד עתה בבנק! הוא קיבל עסקה משתלמת, הרבה יותר מכל סכום שיכולתי לתת לו. לכן זה לא פלא שבכל פעם שהוא פוגש אותי הוא לא מפסיק להודות לי. אתה מבין על מה מדובר? אב חרדי, שעוד לפני שהוא מתחיל לשלם את התשלום החודשי על המשכנתא, הוא זורק על ביטוח המשכנתא מאות שקלים שאין לו, רק בגלל חוסר ידע".