שמי אביגיל ואני בת 25. לאחר שסיימתי את הלימודים באחד הסמינרים הנחשבים באזור המרכז השתלבתי במהירות בעבודה בבי"ס וב"ה התחלתי לראות ברכה בעמלי. רק דבר אחד העיב על שמחתי, אתם כנראה מנחשים מהו... לאורך תקופת הלימודים וגם אחריה הגיעו הצעות אחת לתקופה אבל איכשהו אף אחת מהן לא נראתה מתאימה במיוחד. אני לא מחזיקה מעצמי בררנית גדולה מדי, אפילו יצאתי ללא מעט פגישות אך שום דבר לא הבשיל.
קרא עוד:
- אבא שהתפלל ורווקה בת 37 שלא התייאשה
- אינו דומה מחפש זיווגו 100 פעמים, למחפש 101...
- אתה 'רווק מבוקש'? אתה חייב לקרוא את זה >>
כך רקדתי בעוד חתונה של חברה ובעוד חתונה, שמחתי בשמחתן והמתנתי ליום שבו אזכה גם אני למצוא את ה"באשערט" שלי. השנים חלפו, החתונות הסתיימו ובמקומן הגיעו עוד ועוד הזמנות לברית או לפדיון הבן אצל חברות הכיתה. הזמנות שכמובן הנחתי בקרן זווית כי עם הזמן חשתי פחות ופחות נעים להיפגש עם החברות כשאני היחידה בכיתה שעדיין רווקה.
יום אחד אחר הצהריים, כשאני יושבת ובודקת מבחנים של תלמידות, השמיע הטלפון צליל שבישר על הודעה חדשה. חשבתי שזהו עוד מסר שגרתי אבל זו הייתה דווקא הזמנה: הזמנה לחגיגת ה"חלאקה" לבנה הבכור של חברתי הטובה ביותר מהלימודים. זה היה "הקש ששבר את גב הגמל": ברגע אחד עלו וצפו כל התחושות הקשות - העצב על הניתוק מהחברות, ההבנה כמה זמן חלף (החברה הזו נשואה כבר 4 שנים!) ומעל כולם הייאוש והחשש שאולי איחרתי את הרכבת... לא הייתי מסוגלת יותר ופרצתי בבכי תמרורים שנמשך יותר מחצי שעה.
כשנרגעתי מעט החלטתי לעזוב הכל ולנסוע להתפלל בכותל המערבי. "רק אבא שבשמיים יציל אותי" אמרתי לעצמי במעט עידוד, לקחתי את התיק והלכתי אל עבר תחנת האוטובוס המוביל לירושלים. כעבור כשעתיים מצאתי את עצמי צועדת בשביל המוביל לעבר רחבת הכותל. מעט לפני שאני נכנסת לרחבה עצמה פוגשת בי קשישה חביבה ואומרת לי, כאילו משום מקום "אפשר להתפלל שנקבל אבל למה לא להתפלל שנבקש?" - ובלי שום הסבר המשיכה לדרכה. לא ייחסתי לכך יותר מדי חשיבות והמשכתי בדרכי.
לאחר שעה ארוכה של תפילה ברגש ובלא מעט דמעות, כשהערב כבר ירד מזמן, יצאתי לדרכי חזרה לעבר ביתי ובלבי תחושת הקלה מסוימת. "אולי הדמעות יצרו את הכלי לברכה..." אמרתי לעצמי.
עברו מספר ימים ולפתע עיניי נתקלו בפרסום לאתר "קידושין", מודעה שכבר ראיתי פעמים מספר בעבר אולם אף פעם לא ייחסתי לה כל חשיבות ("איך בכלל הגיוני שדבר כזה יכול לעבוד?" כך חשבתי לעצמי). כמעט והמשכתי הלאה כהרגלי אולם פתאום עלתה לנגד עיניי דמותה של הקשישה החביבה שלימדה שצריך גם "לדעת לבקש"... וכך החלטתי להירשם לאתר. עדיין סקפטית מעט אבל מוכנה לתת "צ'אנס".
לא אלאה אתכם בהשתלשלות העניינים, רק אספר שכעבור חמישה וחצי חודשים עמדתי בהתרגשות תחת החופה יחד עם החתן שמצאתי בהשגחה פרטית בזכות "קידושין".
קרא עוד:
- אבא שהתפלל ורווקה בת 37 שלא התייאשה
- אינו דומה מחפש זיווגו 100 פעמים, למחפש 101...
- אתה 'רווק מבוקש'? אתה חייב לקרוא את זה >>
אבל זה עדיין לא הסוף. באמצע הריקודים בחתונה קלטו עיניי פרצוף מוכר. ניסיתי להיזכר מהיכן הוא מוכר לי אך לא הייתי צריכה להתאמץ יותר מדי - זו הייתה הקשישה החביבה מהכותל! מיד ניגשתי אליה בהתרגשות כדי לברר מי היא. מסתבר שהיא לא פחות ולא יותר מאשר... דודה של אם החתן!!! בהשגחה פרטית גם היא הייתה שליחה טובה ש"עזרה" לי במסע אל עבר השמחה הגדולה.
לרישום ופרטים נספים כנסו לאתר שלנו>>
ניתן גם להתקשר ישירות לטלפון 053-708-8962