ברי וובר פיצח את הנוסחה המנצחת של אלבום חסידי-יהודי של שנת 2016. וובר הוציא בערב החג את אלבומו החדש "אגודה אחת"
תקופה ארוכה שאני עוקב מרחוק אחריו, הוא מצליח ליצור להיטי פופ חצי אלקטרוניים רובם למילים לא מהמקורות דוגמת "טאטע", "יחד" ועוד. קולו הנעים במיוחד והתחושה שהוא מרגיש את הדופק של המוזיקה החסידית הופכים את וובר לאחד האומנים הטובים במוזיקה החסידית.
הוא מזגזג בין שירים בהברה חסידית כבדה לבין שירים בעברית, אנגלית ואפילו סלסולים מזרחיים, כשהכל בעטיפה מוזיקלית חדשנית בחלק מהמקרים ובמוזיקה חסידית קלאסית בליווי הנשפנים שמאפיינים כל כך את המוזיקה החסידית על הטוב והמוטב.
האלבום נפתח בשיר "דידן נצח" שקורץ בשמו לחב"ד ומכיל לא פחות מלחן מחודש ללהיט של מרדכי בן דוד "מאמינים בני מאמינים" מילים שהפכו לכמעט מקודשות. השיר בלחנו ובמקצבו הוא שיר חסידי קלאסי מה שאולי מבהיר את סדר העדיפויות של וובר שמצהיר על היותו קודם כל זמר חסידי. בשיר הבא "גשר צר" הוא כבר עושה פופ ישראלי לחלוטין עם מילים בעברית של איצי ברי שאחראי גם ללחן ובליווי מקצב אלקטרוני כמעט טהור.
אציין לטובה מאד את העיבוד לשיר "ריבון" בלחנו של יוסי מולר בליווי הפסנתר וכלי המיתר ובראשם הצ'לו מרטיט הלב, עיבוד מצוין של מנדי הרשקוביץ ואלי לקס שמתפתח בהמשך לעיבוד רוק מצוין.
בשיר "השקיפה" משלב וובר בין שיר חסידי רגוע לבין סלסולים מזרחיים שנכנסים בשלב מתקדם יותר של השיר שעובד על ידי רמי רבא, אחד מהמעבדים המובילים במוזיקה הים תיכונית.
וובר מראה את הנועזות שלו גם בדרך בה מסתיים האלבום ביצירה ייחודית "עולם הבא" באורך של לא פחות מ-8 דקות עם מספר קטעים בלחנו של איצי וואלדנר ובעיבודו של יואלי דיקמן. בשמיעה הראשונה של האלבום ללא החוברת בפתיח תהיתי האם מונה עיבד את היצירה ואכן דיקמן מנצנץ מידי פעם פתיחים מימיו הטובים של מונה. מונה עצמו אכן היה מעורב גם באלבום הזה בעיבוד השיר 'דידן נצח'.
לסיכום: לוובר יש אומץ לעשות אלבום עשיר ומגוון במיוחד בו הוא יורה לכל הסגנונות ומהלך בין קלילות פופית אלקטרונית לבין יצירה קלאסית ב-8 דקות ובשני המקרים מצליח להישמע טבעי ונינוח, אם כי אין ספק שבשירה החסידית שלו שומעים ששם הוא גדל וצמח.
המוזיקה החסידית עושה שינוי משמעותי בשנים האחרונות והאלבום החדש של ברי וובר כמו גם הקריירה המצליחה שלו הם בהחלט חלק מהסימנים לכך.