השופטת איריס אילוטוביץ' סגל מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קיבלה התנגדות לקיום צוואה שהגישה אחת מבנותיו של קשיש עתיר נכסים שהלך לעולמו. השופטת שוכנעה שעוד בחייו האיש ביטל את צוואתו כדין, כך שרכושו יחולק שווה בשווה בין ששת ילדיו.
באוגוסט 2011 ערך המנוח "צוואה בעדים", כאשר שני העדים היו עורך דין שערך את הצוואה, ומתמחה ממשרדו. ב-2015 הוא הלך לעולמו, וב-2018 נפטרה גם אשתו. לשניים נולדו שישה ילדים: שלושה בנים ושלוש בנות. המנוח הותיר אחריו עשרה נכסי נדל"ן שונים וכספים בחשבונות בנק.
בצוואתו ציווה את כל רכושו לבניו בלבד, תוך התעלמות מבנותיו ומאשתו. הצוואה כללה הוראה לפיה ניתן לבטל אותה בכתב בנוכחות שני עדים.
כשלושה חודשים לאחר חתימת הצוואה, המנוח התחרט, הזמין את עורך הדין לביתו וערך מסמך לביטול הצוואה. עורך הדין קרע את הצוואה והשמיד אותה בנוכחותו.
לאחר פטירתו, בניו ביקשו לקיים את הצוואה, ואילו אחת מבנותיו הגישה התנגדות. הבנים (הנתבעים) טענו בין היתר כי הצוואה תקפה לכל דבר, ואילו ביטולה נעשה בעקבות השפעה בלתי הוגנת מצד המתנגדת ואחיותיה.
לגרסתם, הבת-המתנגדת הציבה בפני אביה אולטימטום ולפיו לא תבקר אותו יותר, ואף אמרה לו שנאלצה להתאשפז בבית חולים עקב מצב רפואי שהתדרדר בעקבות הדרתה מהצוואה.
עוד הם טענו כי פעולת הביטול חסרת תוקף שכן הביטול נעשה בפני עד אחד ולא בנוכחות שני עדים כפי שקובעת הצוואה.
השמדה שווה ביטול
בפסק דין ארוך ומקיף, השופטת אילוטוביץ' סגל ניתחה את השאלות שעל הפרק. בסופו של דבר, כל הדרכים הובילו אל ביטול הצוואה.
בכל הקשור להשפעה בלתי הוגנת, השופטת הבהירה כי טענות המבקשים הן עדות שמועה בלבד, ואף לא התיישבו עם עדות עורך דין – שהיתה מהימנה וכנה – אשר סיפר כי המנוח אולי לא הרגיש טוב והאווירה היתה טעונה, אך הוא לא נראה מפוחד, לחוץ, או מאוים.
לנוכח העדויות, השופטת לא מצאה שהיתה השפעה בלתי הוגנת בהתנהגות בנותיו של המנוח. השופטת "שוכנעה גם שוכנעה", כלשונה, כי המנוח הבין את משמעות מסמך הביטול, וכי זה היה רצונו.
בכל הקשור לפגם בביטול (עד אחד במקום שניים), השופטת הבהירה בין היתר כי לפי חוק הירושה, ניתן לבטל צוואה באמצעות ביטול מפורש באמצעות עדים, וכן על ידי השמדתה – כפי שנעשה במקרה זה.
בנוסף, השופטת הסבירה כי ניתן להתגבר על הפגם בביטול גם באמצעות בחינת הראיות החיצוניות, תוך החלת עיקרון תום הלב על דיני הצוואות. השופטת הבהירה בהקשר זה כי הראיות, וכן עדותו של עורך הדין, הצביעו בבירור על כך שפעולת הביטול נעשתה על פי רצונו האמיתי של המנוח – והחובה לקיים את רצון המת היא עיקרון מרכזי.
עוד הבהירה השופטת כי למעשה לאור האפשרות לבטל צוואה באמצעות השמדתה, הרי שהוראה בצוואה המגבילה את החוק משולה להוראה חסרת תוקף מבחינת דיני הצוואות.
הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקל.
למעבר אל פסק הדין בת"ע 34556-05-18
- ב"כ המתנגדת: עו"ד יהודה שלום, עו"ד רותם צור, עו"ד ערן סיקרון
- ב"כ הנתבעים 1-3: עו"ד בן חיים שלמה
עו"ד ינון פריד עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"