תבע לפטור אותו ממזונות אשתו בביהמ״ש – ביה״ד הרבני קבע שהסמכות שלו

האיש הגיש לבית המשפט למשפחה תביעה ליישוב סכסוך ביוני 2017. במקביל הוא הגיש תביעה לבית הדין הרבני בה ביקש לחייב את אשתו בגט. האישה טענה שהיא רוצה שלום בית וסיפרה כי אישה אחרת שממנה כבר הוליד הבעל בן היא הגורם לגירושין ולסכסוך בין הצדדים.

ב-30 לאוגוסט 2017 האישה הגישה לבית הדין הרבני תביעה לפסיקת מזונותיה. יום למחרת הגיש הבעל תביעה לפטור אותו ממזונות אשתו בבית המשפט למשפחה.

בפברואר 2018 דחה בית הדין את תביעת הגירושין וכתב שהבעל בחר ״להשליך את אשת נעוריו כחפץ שאין לו בו חפץ״. עם זאת, הוא קבע שאין סיכוי לשלום בית וחייב את הצדדים להגיע להסכמות בדבר פיצוי הולם לאישה כתנאי לגירושין.

במסגרת ערעורים על פסק הדין שהגישו הצדדים לבית הדין הרבני הגדול התעוררה מחלוקת ביחס לשאלה למי הסמכות לדון במזונות האישה.

לטענת האישה, מאחר שהגישה את תביעת המזונות כתביעה עצמאית (שאינה כרוכה לתביעת גירושין), החוק מקנה לה זכות בלעדית לבחור את הערכאה שתדון במזונותיה והסמכות נתונה לבית הדין.

הבעל טען מנגד כי הגיש את תביעת הפטור מהמזונות במסגרת ״ימי הקדימה״ המוקנים לו בחוק יישוב סכסוכים ולכן הסמכות של בית המשפט. לטענתו, אין למנות את פגרת בית הדין בתוך ״ימי הקדימה״ כך שהוא הגיש את תביעתו במועד.

זכות חוקתית

הדיינים הרב אליעזר איגרא הרב א' אהרן כץ והרב שלמה שפירא הבהירו כי חוק יישוב סכסוכים קובע תקופת עיכוב ההליכים בת 45 יום (או 60 אם הוארכה) שנמנים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. אחריהם באים 15 ימים שבהם לא יוכלו הצדדים להגיש תביעה (ימי צינון). לאחר מכן יש 15 ימים נוספים שבהם מוקנית זכות ראשונים למי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש תביעה לערכאה שיבחר (בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני).

הדיינים דחו את טענות האיש בעניין הפגרה. לדבריהם, בהיבט הפרקטי עיכוב ההליכים נועד לאפשר את מיצוי האפשרויות לפתור את הסכסוך ללא צורך לנהל הליך משפטי. הזכות ל-15 ימי הקדימה היא טכנית, מעשית, המאפשרת למי שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש ראשון תביעה. ימי הפגרה שבהם מזכירות בית הדין פתוחה צריכים להימנות במניין הימים הללו.

הם הוסיפו כי מאחר שזכות הפנייה לערכאות היא זכות יסוד חוקתית אין לפגוע בה במידה שעולה על הנדרש. קבלת הקביעה כי כל ימי הפגרה לא נמנים ב״ימי הקדימה״ מביאה לתוצאה אבסורדית שכן במקרה שבו החלו ימי הקדימה בתחילתה של פגרת בית הדין למשל הם יימשכו קרוב לחודשיים במקום 15 ימים בלבד.

הדיינים סיכמו כי ימי פגרת בית הדין שבהם אמנם לא מתקיימים דיונים אך אפשר להגיש כתבי בית דין במזכירות יבואו במניין ״ימי הקדימה״ לפי חוק יישוב סכסוכים.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ הבעל: עו״ד דניאל פרידנברג
• ב״כ האישה: עו״ד גילור נחום ועו״ד ליאת קהת

עו״ד ארז אדיר רביב עוסק/ת ב- דיני משפחה

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"