בית הדין לעבודה בחיפה זיכה לאחרונה בעל פאב (ואת הפאב עצמו) מעבירה של העסקת עובד זר ללא אשרה בתוקף, וביטל אישום נוסף שייחס לו עבירה של העסקה ללא היתר עבודה. השופטת דניה דרורי קבעה כי לבעלים לא הייתה אפשרות לדעת כי אשרות העבודה שהציג בפניו עובד שהעסיק כשוטף כלים היו מזויפות ולכן לא ניתן להרשיעו. באשר לאישום שבוטל, נקבע כי מאחר שמדובר בנתין אריתריאה השוהה כאן כמבקש מקלט, לפי המדיניות המוצהרת של רשות ההגירה המעסיק לא נדרש לקבל היתר העסקה.
בנובמבר 2016 הגיעו שני פקחים של רשות ההגירה לביתו של נתין זר ומצאו אצלו שוהה לא חוקי מאריתריאה שהודה בפניהם כי אין לו אשרה בתוקף. לאחר חקירתו הסתבר כי עבד כשוטף כלים בפאב "הדיוק" בחיפה במשך כ-9 חודשים אף שזומן למתקן חולות.
כתב האישום שהוגש בעקבות זאת נגד החברה שמפעילה את הפאב ובעליו כלל שני אישומים: העסקת עובד זר ללא אשרה בתוקף והעסקתו ללא היתר עבודה.
המדינה טענה כי אין ספק שהעובד לא היה רשאי לעבוד בפאב בתקופה המדוברת בהיעדר אשרה תקפה ובהיעדר אישור להעסקתו, ולכן יש להרשיע את הנאשמים במיוחס להם.
מנגד נטען מטעם הנאשמים למחדלי חקירה ולחוסר מודעות להיעדר האשרה. בהקשר זה טען בעל הפאב כי העובד הציג לו אשרות מדי פעם לפעם, שרק בדיעבד הבין שהן מזויפות. לטענתו, הוא עשה כל שביכולתו כדי לוודא שהעובד שוהה כדין ולא יכול היה לדעת שהאשרות אינן אותנטיות.
היום יש דרכים לדעת
השופטת דרורי אמנם דחתה את הטענות השונות למחדלי חקירה שהופנו כנגד התנהלות הפקחים והרשות, אולם הסכימה שאין להרשיע את הנאשמים בעבירה של העסקת עובד זר ובנוסף החליטה לבטל את כתב האישום בגין העסקה ללא היתר עבודה.
השופטת קבעה כי אמנם המאשימה הוכיחה שלעובד הזר לא הייתה אשרה תקפה אך היה עליה גם להוכיח מודעות מצד בעל הפאב למצב עובדתי זה.
ואולם, אפילו פקחי הרשות וחוקריה לא הצליחו להבחין בעיון שטחי כי האשרה שהציג העובד הייתה מזויפת, והם אף הודו כי בתקופת תפיסתו של העובד היה קושי לברר זאת. חוק הרשות אף ציין כי כיום המצב השתנה ויש פיקוח גדול יותר על אשרות מזויפות, כיוון שמעסיקים נדרשים להפקיד פיקדון שנפלט אם מתגלה שהאשרה מזויפת והם אף מקבלים הסברים לזיהוי זיופים.
מאחר שבתקופת העבודה לא יכול היה הנאשם לגלות באופן סביר שהאשרות מזויפות נקבע כי היסוד הנפשי הנדרש להרשעה לא הוכח.
באשר לאישום בגן העסקת עובד זר ללא היתר העסקה למעסיק, נקבע כי הגשתו "עומדת בסתירה למדיניות הנהוגה" של רשות האוכלוסין וההגירה בעניינם של מבקשי מקלט ומסתננים, בין היתר מאריתריאה.
השופטת קבעה כי בבג"ץ קו לעובד נקבעה הלכה שהוטעמה ברשות שמדיניותה המפורסמת היא שלא לנקוט בפעולות אכיפה נגד מעסיקים בגין העסקה שלא כדין כלפי עובדים זרים שהחזיקו ברישיון שהייה זמני מסוג 2(א)5– כמו העובד הנוכחי (ואף שבדיעבד התברר שזויף).
- שמות באי הכוח לא צוינו בהכרעת הדין
* עו"ד כרמית בן מרדכי עוסקת בתחום העסקת עובדים זרים
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המאמר פורסם באתר המשפט הישראלי "פסקדין"