הנתבעת תשלם בהתאם לדעת השמאי המוסכם

לאחר הגשת התביעה הצדדים הגיעו להסדר שלפיו ימונה שמאי על מנת להעריך את שווי הקרקע בשוק החופשי והנתבעת תרכוש את חלקם של התובעים בהתאם להערכה זו.

באוגוסט 2016 השמאי הגיש חוות דעת שלפיה שווי המגרש הוא 2.7 מיליון שקל. הנתבעת, שיוצגה על ידי שני בניה – עורך דין ושמאי מקרקעין במקצועם – סירבה להשלים עם קביעה זו וטענה שבהערכה נפלו שגיאות משמעותיות, ולכן יש לבטלה או לבצע בה תיקונים.

לטענתה, המומחה לא התחשב בכך שבניין סמוך פולש לקרקע, ושקיימים בה מספר אלמנטים המחייבים טיפול, למשל עמוד טלפון ושוחת ביוב. עוד לדבריה, על חלק מהמגרש מוטלת הפקעה שלא הובאה בחשבון בחוות הדעת.

עוד נטען כי המומחה הסתמך על נתונים מאתר רשות מיסוי מקרקעין בנוגע לעסקאות מכר בבניינים סמוכים, בעוד שהיה עליו לבצע בדיקה מדוקדקת יותר של תשריטי הדירות שנמכרו בעירייה ואף לבקר בהן.

הנתבעת טענה, בסיכומו של דבר, שעל פי חישובים שערכה שווי הקרקע הוא לכל היותר 600,000 שקל. היא הוסיפה שיש לייעד מחצית מסכום זה לסילוק הפלישה של השכן והאלמנטים במגרש.

התובעים מצדם ביקשו לאמץ את חוות הדעת כפי שהיא וטענו כי הנתונים המרובים שפורטו בסיכומי הנתבעת הם "ניסיון להחליף לחלוטין את חוות דעת המומחה" במטרה להתחמק מההסדר בין הצדדים.

התובעים הדגישו שלפי ההסדר הוסכם כי חלקם בקרקע יימכר as is, ולכן אין יסוד לדרישת הנתבעת לבצע הפחתות בגין הפקעה, פלישה או שוחת ביוב. בכל מקרה, הם הצביעו על כך שהמומחה אישר בחוות דעתו כי היה מודע לכל הנתונים המיוחדים למגרש ולא ראה לנכון לבצע הפחתות נוספות.