בתביעה שהגיש לפני מספר חודשים בעלים של בית פרטי במושב כפר שמואל שבשפלה הוא טען שביוני 2014 חתם על הסכם שכירות מול הנתבעת לשנה אחת. החוזה אמור היה להתחיל חודשיים לאחר מכן אך זמן קצר לפני כן הודיעה לו הנתבעת שהיא מעוניינת לבטלו. הוא מצדו סירב והבהיר לה שבהסכם ביניהם "אין תניה המאפשרת את סיום החוזה טרם זמנו".
לדבריו, "לפנים משורת הדין" הסכים לפרסם את הנכס להשכרה, כדי לסייע לנתבעת למצוא דייר חלופי בשל מבצע "צוק איתן" הצליח להשכיר את הבית רק שישה חודשים לאחר מכן.
התובע דרש שהנתבעת תשלם לו את שכר הדירה עבור התקופה בה הנכס עמד ריק וכן את הפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה, פיצויים על עוגמת נפש והוצאות.
הנתבעת מצידה טענה שזמן קצר לאחר חתימת החוזה הודיעה לתובע שבסופו של דבר לא תשכור ממנו את הנכס מאחר שהצעת העבודה שבעקבותיה התכוונה לעבור למושב ירדה מהפרק. התובע קיבל את הודעתה והבהיר לה שאין לו כל טענה כלפיה.
רק בחלוף שנתיים נדהמה לקבל מכתב התראה מב"כ התובע בה נדרשה לשלם סכום עתק של 50,000 שקל.
לטענתה, בכל מקרה הסכם השכירות ביניהם לא נכנס לתוקף שכן היא לא הפקידה את הבטוחות הנדרשות. לדבריה, התובע אינו יכול להכחיש טענה זו לאחר שבהליך אחר שניהל מול השוכרים הקודמים של הנכס העלה מולם את אותה טענה בדיוק.
הנתבעת הסבירה שהמשפחה ששכרה את הנכס לפניה ביקשה לעזוב אותו לפני תום התקופה והתובע התנה זאת במציאת שוכר חלופי. לדבריה, היא זו שהייתה אמורה להיכנס כשוכרת חלופית ולאחר שההסכם בינה לבין התובע לא התממש הוא תבע את אותה משפחה.
לטענתה, בהליך מול המשפחה טען התובע שהם לא עמדו בחובתם לאתר שוכר חלופי שכן השוכרת החלופית שנמצאה (כלומר, היא עצמה), חזרה בה והחוזה מולה לא הושלם. בנסיבות אלה, התובע מנוע כעת מלטעון שההסכם מולה תקף.
הסכים לביטול
השופטת כרמית בן אליעזר מבית משפט השלום בראשון לציון קיבלה את טענת הנתבעת שהתובע לא יכול לטעון טענות סותרות.
השופטת הסבירה ש"כלל ההשתק השיפוטי" מונע מבעל דין שהעלה טענה עובדתית או משפטית בהליך אחד, ושעל בסיסה זכה בהליך, מלטעון טענה הפוכה בהליך אחר.
השופטת הדגישה שלא רק שבהליך השני התובע טען שההסכם מול הנתבעת לא השתכלל, אלא שהוא אף טען שהחוזה מולה בכלל לא נחתם כי היא הגיעה ללא ערבים.
לדבריה, טענת התובע בהליך השני שהחוזה מול הנתבעת לא נכנס לתוקף סייעה לו להצליח בתביעה ולזכות בפיצוי והוא אינו יכול לבסס את תביעתו הנוכחית על טענה הפוכה לחלוטין.
השופטת הזכירה שמטרתו של כלל ההשתק השיפוטי היא להגן על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור במערכת המשפט וכן למנוע ניצול לרעה של בתי המשפט.
היא הוסיפה שגם ללא שימוש בכלל זה דין התביעה להידחות שכן גם בהנחה שהסכם השכירות נכנס לתוקף, הרי שימים ספורים לאחר חתימתו הוא בוטל בהודעה שמסרה הנתבעת לתובע, והוא הסכים לכך.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 12,000 שקל.
- ב"כ התובע: בעצמו
- ב"כ הנתבעת: עו"ד בן חורין
עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד זוהר באואר עוסק ב- דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.