המאפייה פעלה שבת והפרה את חוזה השכירות

לקראת תום תקופת השכירות הבסיסית, הגיש הבעלים תביעת פינוי בבימ"ש השלום בנצרת, בה טען כי בעל המאפייה הפר את הסכם השכירות הפרות יסודיות. כך למשל, הוא הוסיף למבנה ריצוף עץ ללא היתר בנייה, לא חידש רישיון של משרד הבריאות ופתח את העסק בשבתות וחגים .

בעל המאפייה הכחיש כי הפעיל את המאפיה בימי שבת וחג וטען כי לכל היותר הוציא והכניס סחורה בימים אלה. שאר ההפרות גם הוכחשו ובכל מקרה נטען כי לא מדובר בהפרות יסודיות המקנות לתובע את הזכות לבטל את ההסכם.

בעל המאפייה עמד על זכותו לממש את האופציה בהסכם וטען כי הדבר כבר סוכם מראש ונשלחו לתובע שיקים לכיסוי דמי השכירות לשנה הבאה. במענה לכך התובע טען כי סכומי השכירות שקיבל נמוכים מהמוסכם בחוזה, מה שמהווה הפרה נוספת.

לא הפרות יסודיות

לאחר ששמעה את טענות הצדדים החליטה השופטת עינב גולומב לדחות את התביעה. היא קבעה שבעל המאפייה האריך את ההסכם כדין ולכן הוא זכאי להישאר במקום עד סף תקופת האופציה.

השופטת לא חלקה אמנם על הטענה שדמי השכירות עבור תקופת האופציה הועברו בחסר, כאשר במקום תשלום של 23,000 שקלים חודשיים, שולמו לתובע רק 18,000 שקלים. ואולם, לטעמה אין בכך כדי לבטל את החוזה.

לדברי השופטת, ברגע שקיבל את התשלום החסר היה על התובע לשלוח לנתבע הודעת ביטול חד-משמעית בכתב, ומשלא עשה כן איבד את זכותו לבטל את החוזה אף אם הופר. יתר מזאת, השופטת ציינה כי התובע כבר החל לפרוע את השיקים, מה שמוכיח כי הוא דווקא מעוניין בקיום החוזה למרות ההפרה.

לגבי ההפרות האחרות השופטת קבעה כי הן לא מהוות הפרה יסודית המצדיקה ביטול. למשל, בניית הריצוף אמנם לא הייתה תקינה אולם הפתרון לכך הוא הריסת המבנה האסור ולא ביטול החוזה. בנוגע להפעלת המאפיה בשבת, השופטת קיבלה את גרסת הנתבע לפיה הפעילות שנעשתה בשבתות ובחגים לא הייתה מסחרית. "מכל מקום", הוסיפה, "אף אם נניח כי מדובר בהפרה של ההסכם, אין היא מקנה לתובע בנסיבות המקרה זכות ביטול חד-צדדית".

לאור כל זאת, השופטת קבעה כי לתובע אין זכות לפנות את הנתבע וחייבה אותו בהוצאות של 5,000 שקל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין

עורכי דין חוזי מכר • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד אבי הורביץ עוסק/ת ב- חוזים ומסחר

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.