כתב האישום הוגש לאחר הודעה על סגירת התיק

אלא שחרף ההודעה האמורה, מספר חודשים לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום על אותו עניין בדיוק ובמסגרתו יוחסה לו עבירה קבלת רכוש שהושג בפשע.

עם קבלת כתב האישום מיהר הנאשם והגיש בקשה לביטולו מחמת "הגנה מן הצדק", בטענה שהתיק נפתח מחדש ללא סיבה ראויה וללא ראיות חדשות, ואף מבלי ליידע אותו על כך או לזמן אותו לשימוע טרם הגשת כתב האישום, כפי שמורה החוק. לטענת הנאשם, השימוע נערך לו רק לאחר הגשת כתב האישום, ובעקבותיו הוא אף תוקן וייחס לו עבירה קלה יותר של החזקת נכס החשוד כגנוב.

הסינגור הוסיף כי העובדה שעוד טרם סגירת התיק נוהלו מגעים להשבת חלק מהרכוש (הנטען כגנוב בכתב האישום הנוכחי), מלמד כי היתה כוונה ברורה לסגירה מוחלטת של התיק.

התביעה טענה מנגד כי תוך כדי החקירה עלה חשד לביצוע עבירות זיוף שבחינתן נתונה לסמכות הפרקליטות והתיק הועבר אליה. הפרקליטות היא שהחליטה שאין מקום להגיש כתב האישום בנוגע לעבירת הזיוף אבל היא אישרה לתביעה המשטרתית להגיש כתב אישום על שאר העבירות שבסמכותה. למעשה, הטענה הייתה כי הודעת הסגירה התייחסה רק לעבירת הזיוף.

אלא שהתביעה לא מצאה את אישור הפרקליטות האמור ועיון בהודעה על סגירת התיק העלה כי התייחסה לכל העבירות בהן נחשד הנאשם.

מקרה חריג

השופט אור אדם מבית משפט השלום בקרית גת בחן את התיק היטב וקבע כי אף שלתביעה יש סמכות לשנות החלטותיה, גם החלטה על סגירת תיק פלילי, השימוש בסמכות זו צריך להיעשות במשורה ובנסיבות חריגות בלבד, כמו למשל כשהתגלו נסיבות או ראיות חדשות או כאשר האינטרס הציבורי העומד על הכף משמעותי ביותר.

אלא שהתביעה לא הוכיחה כי השינוי לגבי כתב האישום נבע מנסיבות חדשות, ראיות חדשות או שהיה לה הצדקה אחרת כלשהי.

בתוך כך השופט העביר ביקורת על התנהלות המדינה, שלא פעלה בהתאם לחוק ולא מילאה את חובות היידוע והשימוע כלפי הנאשם – שיוחסה לו עבירה משמעותית של פשע. "הצטברותם של מכלול השיקולים, מחייבת קבלת הבקשה וביטול האישום" סיכם השופט את דבריו וקיבל את בקשת הנאשם.

• ב"כ המאשימה: עו"ד ליטל לוזון
• ב"כ הנאשם: עו"ד אלברט הראל

עורכי דין פלילי • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד שלמה תורג'מן עוסק/ת ב- פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.