כיכר השבת

כבאי שחלה במחלת הסרטן יוכר כנפגע עבודה

תביעה שהגיש הכבאי לפני כ-4 שנים כנגד הביטוח הלאומי התקבלה באחרונה. אף שחוות הדעת הרפואית לא הייתה חד משמעית, השופטת קבעה כי יש קשר בין תנאי עבודתו לבין התפרצות המחלה (משפט)

| כיכר השבת |
לתנאי העבודה היו השפעה של 20% להתפרצות המחלה. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

אדם כבן 72, כבאי במקצועו, פנה ב-2012 לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בסרטן הערמונית שממנו הוא סובל כמחלת מקצוע או כתאונת עבודה. ביטוח לאומי דחה את בקשתו בטענה כי מחלתו נגרמה בנסיבות טבעיות וללא קשר לעבודתו.

בנסיבות אלה הגיש האיש תביעה כנגד המוסד בבית הדין לעבודה. התובע סיפר כי עבד באיגוד ערים לכיבוי אש באזור רחובות במשך למעלה מ-41 שנים. הוא שימש ככבאי מבצעי וכמפקח מניעת דליקות ובמסגרת תפקידו נחשף לחומרים הידועים כמסרטנים. ב-2007 אובחן כחולה בסרטן הערמונית.

הביטוח הלאומי הכחיש בכלליות את טענות התובע ועמד על כך שאין קשר סיבתי בין עבודתו לבין המחלה.

בית הדין מינה מומחה בתחום האונקולוגיה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי. המומחה קבע כי לנוכח מגוון השריפות בהן השתתף התובע הוא נחשף לאורך השנים באופן קבוע וממושך לחומרים רעילים ומזיקים. המומחה קבע מצד אחד שקיימת "סבירות גבוהה" שתנאי עבודתו של התובע השפיעו על התפרצות מחלת הסרטן אך מאידך כתב שמחלה זו שכיחה בקרב אנשים בקבוצת גילו של התובע ולא ניתן לקבוע שלתנאי העבודה הייתה השפעה משמעותית (של מעל 20%) על מחלתו.

סיבתיות מדעית עמומה

השופטת נטע רות מבית הדין לעבודה בתל אביב ציינה כי במקרה הנוכחי חוות הדעת הרפואית אינה חד משמעית מאחר שעד היום לא פרסמו די מחקרים שיש בהם כדי לבסס "מוסכמה מדעית" באשר לזיקה שבין חשיפת כבאים לחומרים מסוכנים לבין התפרצות סרטן.

השופטת הוסיפה כי מצב זה, המכונה בפסיקה "סיבתיות מדעית עובדתית עמומה", אינו "סותם את הגולל" על התביעה שכן יש להביא בחשבון שאותו חסר מחקרי עלול לנבוע מהיעדר עניין של החוקרים (במקרה הטוב) או מאינטרסים של גופים עסקיים וציבוריים שונים (במקרה הרע). בנסיבות אלה יש חשיבות יתר לאבחנה בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי הנסמך לא רק על הידע המדעי אלא גם על ראיות נוספות ושיקולי מדיניות.

לדבריה, לנוכח ההקשר הכולל של חוות הדעת הרפואית שקבעה כי קיימת שכיחות גבוהה של סרטן הערמונית בקרב כבאים, ניתן לקבוע כי מתקיים קשר סיבתי משפטי בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפרצות מחלתו.

עוד לדבריה, הרושם הכללי מחוות הדעת היא שהמומחה סבור שלתנאי העבודה הייתה השפעה של 20% על התפרצות המחלה, ודי בשיעור זה כדי לקבוע שמתקיים קשר סיבתי.

בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה והורתה לביטוח הלאומי להכיר בתובע כנפגע תאונת עבודה.

הביטוח הלאומי חויב בשכ"ט עו"ד של 3,500 שקל ובהוצאות של 200 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד גלעד מרקמן ואח'
  • ב"כ הנתבע: לא צוין

עורכי דין ביטוח לאומי • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד יעקב לנגה עוסק ב- דיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות