לפני כשנה הגיש עובד מד"א תביעה לפיצויים נגד חברת הביטוח "ש. שלמה" שבה מבוטח האמבולנס בו עבד, וכן כנגד המעסיקה שלו (והמבטחת שלה "הראל"), בגין נזקי הגוף שנגרמו לו במהלך עבודתו כנהג אמבולנס ופרמדיק.
האירוע שבו נפצע התובע התרחש לפני כ-6 שנים, בעת שפתח את הדלתות האחוריות של האמבולנס כדי להכניס לתוכו חולה על אלונקה.
לצורך דיון יעיל פיצל בית משפט השלום בתל אביב את המשפט ותחילה נדרש לתת את דעתו בשאלת האחריות לתאונה בלבד. בהקשר זה המחלוקת העיקרית שהתעוררה הייתה האם המקרה מהווה תאונת דרכים כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (שאז חברת הביטוח "שלמה" תצטרך לשלם לתובע את הפיצוי) או שמא מדובר בתאונת עבודה (שאז האחריות לפיצוי תוטל על מד"א וחברת הביטוח שלה).
לפני כחודשיים קבע בית משפט כי הפגיעה אכן מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק האמור. השופט יובל גזית הסביר כי הכנסת החולה לאמבולנס נדרשה לצורך הנסיעה. כלומר, הייתה זו פעולה תחבורתית. לפיכך השופט הטיל את האחריות לפיצוי התובע על חברת הביטוח "שלמה" ודחה את התביעה נגד מד"א.
אלא שחברת הביטוח "שלמה" סברה כי החלטה זו מהווה סטייה מהלכה מחייבת של בית המשפט העליון וביקשה רשות לערער עליה בבית המשפט המחוזי (לפי כללי סדר הדין האזרחי כאשר צד מעוניין לערער על החלטת ביניים שלא סיימה את ההליך המשפטי, עליו לקבל לכך רשות).
מנגד, התובע ומד"א ביקשו לדחות את חברת הביטוח וטענו שבהחלטת בית משפט השלום אין שום טעות משפטית ולטעמם היא הייתה מפורטת, מנומקת וראויה.
נסיבות שונות לחלוטין
פסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, אמנם העניק לחברת הביטוח את רשות הערעור, לאחר שנקבע כי הדיון בשאלת האחריות חיוני להמשך הבירור בסוגיית הנזק. אך לגופו של עניין השופטת אביגיל כהן סברה כי יש לדחות את טענות המבטחת.
השופטת מצאה כי בית משפט השלום דן בהלכה שהציגה בפניה חברת הביטוח וקבע, בצדק, כי נסיבות המקרה שם שונות מנסיבות המקרה הנוכחי.
באותו מקרה היה מדובר באלונקאי שנפגע במהלך הכנסת האלונקה משום שהחולה קם לפתע ובכך תרם לקרות התאונה, מה גם שהאלונקאי לא היה אמור להיכנס לאמבולנס ולנסוע בו. בניגוד לכך, במקרה הנוכחי, התובע היה במהלך משמרת כנהג, והפעולה של הכנסת האלונקה עם החולה נעשתה כדי שיוכל להמשיך לנסוע, וללא התערבות מצד החולה.
השופטת חזרה על קביעתו של בית משפט השלום לפיה הכנסת החולה הייתה חלק אינטגרלי מהנסיעה, ועל כן הפעולה מהווה "שימוש למטרה תעבורתית" ומכאן שהאירוע נחשב לתאונת דרכים.
"מדובר במסקנה פשוטה העולה בקנה אחד עם השכל הישר ומתבקשת מהתשתית העובדתית שהונחה בפני בימ"ש קמא," כתבה השופטת ודחתה את הערעור, תוך חיובה של שלמה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 6000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד מ' שירין ועו"ד ע' ינון
- ב"כ המשיבים: עו"ד ת' בכר, עו"ד י' אברהימי ועו"ד שטיין
עורכי דין תאונות דרכים • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין רוני סובוטקה עוסק בדיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.