ללא ספק, כוונותיו של השר כחלון כנראה טובות. אך כמדומה שלא כל הנפגעים ירוויחו מהצהרותיו הנדיבות. אדרבה, רבים אף יפסידו מכך. דווקא אלו שהתנהלו באופן אחראי וזהיר, ורכשו לעצמם מראש פוליסות ביטוח פרטיות עלולים להינזק באופן ממשי מההכרה ברקע הלאומני של ההצתות.
על מנת להבין זאת יש להקדים ולהבהיר כי למעשה קיימים היום שני מסלולים לפיצוי נפגעי השרפות: המסלול הממשלתי ומסלול הביטוח הפרטי.
המסלול הראשון הוא חוק מס רכוש שמכוחו רשאי שר האוצר לפצות בגין "נזק" מתוך קרן הפיצויים הממשלתית שבקופתה נצברו לא פחות מ-8 מליארד שקלים. אולם המונח "נזק" הוגדר באופן מצומצם כ-"נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת" בלבד.
מנגד, קיים המסלול הביטוחי הפרטי, למי שרכש פוליסה המכסה בדרך כלל גם נזקי שריפה. אלא שכאן יש מכשול אחר. הבעייתיות נעוצה בכך שברוב הפוליסות נקבעה החרגה מפורשת לנזקים שנגרמו בגין "נזק מלחמה" לרבות טרור, למעט פוליסות שבמסגרתן רכש המבוטח הרחבה ספציפית גם למקרים שכאלה.
אמנם ארועי פח"ע מכוסים כאמור על ידי קרן הפיצויים הממשלתית, אולם הכיסוי הביטוחי הניתן מכוח חוק מס רכוש קטן ומצומצם יותר מהכיסוי הניתן במסגרת הביטוח הפרטי, הן לגבי תקרת הפיצויים והן לגבי סוגי הנזק.
כך לדוגמה, "מזומן ותכשיטים" כלל אינם מכוסים במסלול הממשלתי. כמו כן, במסלול הממשלתי נקבעו תקרות לפיצוי בגין התכולה, בעוד שבפוליסות הפרטיות "חליפת" הכיסוי הביטוחי אמורה להיות מותאמת לשווי התכולה במקרה הספציפי.
התסבוכת והאפשרויות לפתרון
המצב האמור יוצר למעשה פלונטר משפטי, שכן במידה שנזקי השריפה יוגדרו כ-"נזק מלחמה", רווח והצלה יעמוד לציבור גדול של נפגעים שלא טרחו לבטח את בתיהם באופן פרטי, ובהיעדר פיצוי ממשלתי יעמדו בפני שוקת שבורה, דבר שעלול למוטט אותם כלכלית.
מנגד, אלו "שטרחו מערב שבת" ונהגו בזהירות ובאחריות, עלולים לקבל פיצויים בשיעור נמוך משמעותי מהפיצוי שהיו מקבלים מכוח פוליסת הביטוח הפרטית שרכשו, אלמלא הוכרו ההצתות כאירוע פח"ע, למעט אלה שרכשו מראש גם הרחבה שמכוחה מחוייבת חברת הביטוח להשלים להם את ההפרש.
לא מן הנמנע שציבור הנפגעים הנמנה על הקבוצה שרכשה פוליסות פרטיות אף יעתור לבג"ץ כנגד הכרת האוצר בהצתות כאירוע טרור, במיוחד באותם מקרים שבהם ההבחנה כאמור אינה נתמכת בראיות מובהקות.
על מנת להוציא לפועל את כוונותיו הטובות של שר האוצר ולפתור את הפלונטר שנוצר כאמור, ייתכן שיש מקום להרחיב בהליך של חקיקה מהירה את תכולת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות), או את הגדרת "נזקי בצורת" שבחוק מס רכוש גם לנזקי "פגעי טבע" בדומה לאסון הכרמל.
לאחר אסון הכרמל הוגשה הצעת חוק בנדון, אך למרבה הצער לא הבשילה לכדי חקיקה. לחלופין, ניתן להכיר בחוק אד הוק, באחריותה הנזיקית המקיפה של המדינה למצב שנוצר במקרה הנדון.
הרחבות אלו שבחוק עשויות מחד גיסא לאפשר פיצוי הוגן לאותם נפגעים שאין להם כיסוי ביטוחי כאמור, ומאידך גיסא לא תשלול מהמבוטחים הפרטיים לקבל את מלוא הפיצויים להם הם ראויים מכוח הפוליסות הפרטיות. שכן, אין בהן החרגה כוללנית לכל פיצוי ממשלתי, אלא רק לפיצויים הניתנים בגין פעולות איבה, להבדיל מפיצוי בגין "אסון טבע".
היערכות משפטית הוגנת ויצירתית
מכל מקום, כלקח לעתיד רצוי כי המפקח על הביטוח יתערב בנוסח הפוליסות הקיימות באופן שיאסור על חברות הביטוח החרגה גורפת כפי שנעשה עד כה, ויחייב אותן להשלים את ההפרש במקרים של פעולות המכוסות במסגרת קרן הפיצויים הממשלתית.
דומה כי אין הצדקה במקרים כגון אלה לשלילה מוחלטת של הפיצויים מכוח הפוליסה במיוחד כאשר היקף הכיסוי הממשלתי מצומצם יותר. באשר לעבר, ככל הנראה אין בסמכותו של המפקח על הביטוח להתערב באופן רטרואקטיבי, מאחר שמדובר בהתערבות למפרע ביחסים החוזיים שבין המבוטחים לחברות הביטוח.
לסיכום, מימוש הצהרות הכוונות של שר האוצר מחייב היערכות מתאימה, בראש וראשונה במישור הלוגיסטי, למתן מענה מהיר ויעיל לנפגעים. אך לא פחות חשוב מכך, גם במישור המשפטי, היערכות שתעמיד פתרונות יצירתיים על בסיס של הוגנות כלפי כלל ציבור הנפגעים מגל ההצתות האחרון מבלי לקפח או להעדיף אינטרס קבוצה מסוימת על פני קבוצה אחרת.
נקיון הדעת וההגינות הציבורית מחייבים במיוחד שלא לפגוע באותה קבוצה מבין הנפגעים שהתנהלה באחריות ורכשה מראש פוליסות ביטוח פרטיות יקרות.
הכותב: עורך דין איתי הכהן עוסק במיסוי ופיצוי מס רכוש וקרן פיצויים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.