המחוזי התערב וזיכה קצין שהואשם בהכאת עציר

לייעוץ בתחום:

עורך דין פלילי

בית משפט השלום הרשיע את הקצין בעבירת תקיפה והטיל עליו עבודות שירות ופיצוי של 5,000 שקל למתלונן.

הקצין ערער על ההרשעה בבית משפט המחוזי בבאר שבע. לדבריו, בגרסת המתלונן עלו סתירות ותמיהות רבות אשר לא ניתן להם משקל מספק. הקצין סיפר כי במהלך השימוע החשוד השתולל וקילל ואף הטיח את ראשו בקיר, ולא מן הנמנע כי זה מקור החבלות. לדברי הקצין, תלונות החשוד נגדו הן עלילת שווא.

המדינה ביקשה להותיר את פסק הדין על כנו וטענה כי לא מדובר במקרה חריג המאפשר התערבות בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום.

היא הוסיפה כי בית המשפט התרשם באופן ישיר מעדות המתלונן, התייחס לכל הסתירות שעלו בה ודחה אותן בהכרעה מנומקת. בנוסף, עדות המתלונן קיבלה חיזוק מעדות עורך דינו ומאופי החבלות, שלא היו יכולות להיגרם אלא מתקיפה.

תלונה שקרית

השופטת גילה שלו מבית המשפט המחוזי בבאר שבע ציינה כי אמנם בדרך כלל ערכאת הערעור לא תתערב בממצעים עובדתיים של הערכאה הדיונית אך הפסיקה קבעה לכך מספר חריגים.

לדבריה, מקרה זה מצדיק את ההתערבות שכן לא ניתן משקל ראוי לסתירות בעדותו של המתלונן ובית המשפט גם התעלם מהסברים אפשריים אחרים לחבלות.

היא הוסיפה כי למשל, מיד לאחר האירוע המתלונן טען כי הותקף על ידי שני שוטרים אך בגרסה מאוחרת יותר טען כי רק הנאשם תקף אותו.

עוד עלה מעדות המתלונן כי הוא מכיר את הקצין מחקירות קודמות והוא היה "נטפל אליו" ואומר לו להפסיק לעשות "בלגן בשכונה", כך שייתכן מאוד שהוא ניסה להעליל עליו עלילת שווא.

בנוסף עלה מהעדויות כי על המתלונן הופעל כוח בעת מעצרו ושהוא נפל ברכב המשטרתי ואלו אפשרויות שלא קיבלו משקל ראוי ויכלו לספק הסבר לחבלות.

עוד לדבריה, בית המשפט דחה את האפשרות כי המתלונן הטיח את ראשו בקירות במהלך השימוע מבלי להיעזר בעדות מומחה, כאשר אופי פציעת המתלונן (חבלות באזור הרכה והלחי) אינו שולל אפשרות זו.

השופטת הוסיפה כי טענת המתלונן שהמערער היכה אותו כדי שיודה בעבירה "הזויה ובלתי הגיונית" שכן לנאשם, קצין תורן באותו מועד, לא היה שום אינטרס לכפות הודאה על המתלונן.