ממשפטים מתוקשרים ועד לשוטר שמעכב אותנו לכמה שאלות, המשפט הפלילי תופס חלק לא מבוטל מחיינו, בין אם ישירות ובין אם בעקיפין. לפיכך, קיבצנו מספר מושגים בסיסיים מתחום זה, "על קצה המזלג":
לייעוץ בתחום: עורך דין פלילי
חזקת החפות – ההנחה לפיה כל אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.
חקירה – פעולה משטרתית המבוצעת במסגרת הליך בירור עובדות ואיסוף ראיות הקשורות באופן ישיר לחשד כלשהו בגינו נפתחה החקירה. תכליתה של כל חקירה היא להגיע לחקר האמת.
מעצר – כליאה של אדם מאחורי סורג ובריח, לא למטרת ענישה. ישנם סוגים שונים של מעצר כגון מעצר מנהלי, צבאי, מעצר לפי צו, בקשת מעצר זמנית ובקשת מעצר עד לתום ההליכים.
מעצר "ימים" – כליאת חשוד במהלך החקירה. כליאה זו מוגבלת בזמן ונועדה בעיקר לצרכי חקירה, מניעת שיבוש הליכים ומניעת הימלטות.
מעצר עד תום ההליכים – כליאת נאשמים לאחר שהחקירה הסתיימה בעניינם והוגש כנגדם כתב אישום. על מנת שאדם ייעצר עד לתום ההליכים, התביעה צריכה להוכיח כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, וכי קיימת עילת מעצר (למשל שהנאשם מסוכן לציבור). כמו כן, יש להוכיח שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר במידה שהנאשם ישוחרר.
חשוד – סטטוס משפטי של אדם שעלה לגביו חשד שמא ביצע עבירה. בשלב החשד אין עדיין ראיות כנגד האדם, ולכן הסטטוס "יוענק" למי שמצוי בשלבי חקירה ואיסוף ראיות כנגדו.
נאשם – אדם שהחקירה בעניינו הסתיימה והוגש נגדו כתב אישום.
כתב אישום – מסמך משפטי המוגש לבית המשפט על ידי גופי התביעה שהוסמכו לכך (לדוגמא המשטרה והפרקליטות), ופותח בעצם הגשתו את ההליך הפלילי. כתב האישום אמור להכיל את המסכת העובדתית המגבשת את יסודות העבירה, וכן את פירוט העבירות המיוחסות לנאשם.
הסדר טיעון – הסכמה בין התביעה להגנה לפיה הנאשם יודה בביצוע העבירות המצוינות בכתב האישום או בחלקן, מבלי לנהל משפט, ובתמורה ייגזר עליו עונש מוסכם מראש.
ישנם גם הסדרי טיעון "פתוחים", בהם מוסכם על טווח ענישה מסוים, כאשר לעניין זה הצדדים יוכלו להציג טענות בבית המשפט.
הכרעת דין – קביעה של בית המשפט ומתן מענה לשאלה האם הנאשם נמצא אשם או זכאי. אם הנאשם מזוכה, הרי שבכך מסתיים ההליך הפלילי.
"ספק סביר" – על מנת להרשיע נאשם, על התביעה להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. במידה שנוצר ספק בלבו של השופט, בית המשפט עשוי לזכות את הנאשם מאשמה. דוגמא לספקות: ספק לגבי זהות מבצע העבירה, ספק לגבי גיבוש יסודות העבירה.
הרשעה – תיוג פלילי וחברתי לפיו אדם ביצע עבירה ובית המשפט קבע את אשמתו. ההרשעה נרשמת בגיליון ההרשעות של הנאשם ומהווה "אות קין" בעברו. קיומה של הרשעה פלילית עשוי להשליך על עתידו של נאשם ולהגבילו בקבלת משרה ממשלתית, רישיון נשק, רישיון נהיגה על מונית ומניעת כניסה למדינות שונות.
קלון – תיוג שלילי נוסף על עצם ההרשעה בביצוע עבירה. הקלון הוא פגם מוסרי שדבק לאופיו של הנאשם. הרשעה בעבירה שיש עמה קלון מבטלת את כשרותו האזרחית של אדם לשאת בתפקידים בהן נדרשת אחריות ציבורית.
גזר דין – זהו השלב האחרון במשפט, לאחר שנאשם הורשע ונשמעו טיעוני הצדדים לעונש. גזר הדין יסכם בקצרה את עובדות המקרה, תיאור ההליך שהתברר, טיעוני הצדדים לעונש, איזון ומתן משקל לאינטרסים מנוגדים, ולבסוף, קביעת רכיבי הענישה שיוטלו על הנאשם (מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס וכו').
מאסר – רכיב ענישה הבא לידי ביטוי בכליאתו של אדם בבית סוהר, ושלילת חירותו לתקופה שנקבעה בגזר הדין.
עבודות שירות – רכיב ענישה הנחשב למאסר ממשי, למעט הדרך בה הוא מבוצע. בעבודות שירות מגיע האסיר אל מקום העבודה בבוקר ולאחר 6-8 שעות עבודה הוא משוחרר לענייניו עד למחרת. ניתן להטיל עבודות שירות על מי שנגזר דינו לתקופת מאסר של עד 6 חודשים.
שרות מבחן – שירות סוציאלי השייך למשרד הרווחה, המשמש כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט. השירות מספק שירותי אבחון, פקוח, טיפול ושיקום לעצורים, נאשמים ונפגעי עבירה.
תסקיר שרות מבחן – מסמך המוגש לבית המשפט בהליך מעצר או לפני מתן גזר דין ומטרתו לספק המלצה בנוגע לעונש, ולעמוד על היבטים עברייניים באישיותו של הנאשם, נסיבות חייו, מודעות לחומרת העבירה ולקיחת אחריות. חשוב לדעת כי תסקיר מהווה המלצה בלבד שאינה מחייבת את בית המשפט.
של"צ – שרות לתועלת הציבור. זהו עונש פחות בחומרתו לעומת עבודות שירות. מדובר בסוגים שונים של עבודות, בעלות אופי חינוכי בד"כ, שנועדו להוות עונש מוחשי ומרתיע למבצען תוך פגיעה מינימלית באורחות חייו.
אי הרשעה – ככלל, הליך פלילי בו הוכחה אשמתו של נאשם יסתיים בהרשעה, ואי הרשעה מהווה חריג לכלל זה. כאשר בית המשפט נמנע מלהרשיע נאשם, הוא קובע למעשה כי הנאשם ביצע את העבירה אך לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם או נסיבותיו הספציפיות של המקרה, הוא נמנע מלהרשיעו בדין, על מנת שלא להכתים אותו ולפגוע בעתידו.
הכותב: עורך דין אורן חקון עוסק במשפט פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.