בהסכם גירושים שנחתם בשנת 1997 התחייב אב להעביר לבנו ובתו – אז קטינים – את מלוא זכויותיו במחצית הדירה המשותפת לו ולאמם.
העברת הזכויות הייתה אמורה להתבצע עם הסדרת הגט, אך הדבר לא נעשה והשנים חלפו מבלי שזכויות הילדים עודכנו אצל רשות מקרקעי ישראל או בטאבו.
הוטל על הנכס שלך עיקול?
לפני שלוש שנים הם הופתעו לגלות כי חלקם בדירה – בה הם עדיין מתגוררים עם אמם – עוקל לטובת נושה של אביהם. ביוני 2015 הם ביקשו מבית המשפט המחוזי בלוד שיצהיר כי זכויותיהם בדירה גוברות על העיקול.
הילדים טענו כי לא רשמו הערת אזהרה ולא העבירו את הזכויות מפני שהיו קטינים בתקופה שבה "זכו" בדירה, ומפני שהליכי הרישום של הבניין כבית משותף עוד לא הסתיימו.
עם זאת, הזכויות שלהם מופיעות במפורש בפסק דין שאישר את הסכם הגירושים והן מהוות זכויות קנייניות או מעין קנייניות שגוברות על עיקול שנרשם יותר מ-15 לאחר מכן.
מנגד עמדת הנושה הייתה כי הסכם הגירושים כולו היה למראית עין כדי להבריח מפניו את נכסי האב. הוא טען כי תיק ההוצאה לפועל נגד אבי המבקשים נפתח 5 שנים לפני הסכם הגירושים, וכי זכותו גוברת על זכויות הילדים, שלא נרשמו בשום מקום.
למקרה שטענה זו לא תתקבל, טען הנושה כי יש להסתכל על הסכם הגירושין כעסקת מתנה, שלפי ההלכה הפסוקה נסוגה מפני זכויותיו של מעקל, מאחר שלא הסתיימה ברישום.
קיבל תמורה
השופט יעקב שפסר לא קיבל את טענות הנושה לגבי חוסר תום ליבם של ההורים. הוא קבע כי הטענות נגדם הועלו בסתמיות וללא ביסוס, וכי הנושה גם לא הוכיח כי הסכם הגירושין נחתם אחרי פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בכל מקרה, העיקול עצמו הוטל רק בשנת 2013 – שנים רבות אחרי ההסכם.
באשר לשאלת סיווג ההסכם, השופט ציין כי אם הסכם הגירושים נחשב להסכם מתנה, הנושה צודק וזכויותיו גוברות מפני שזכויות הילדים עוד לא נרשמו. הרציונל מאחורי הנחה זו הוא "שבריריות" המתנה – שהמעניק יכול לבטלה כל עוד לא נרשמה.
אלא שהסכם הגירושין לא יכול להיחשב כהסכם מתנה, קבע השופט. האב לא העניק לילדיו את זכויותיו ללא תמורה. נהפוך הוא, האם התחייבה לשלם בשמם את המשכנתא ולהחזיר לו כל סכום שיידרש לשלם במידה שילדיו יתבעו ממנו להגדיל את המזונות.
על כל פנים, גם מבלי לסווג את ההסכם, השופט סבר שיש להעדיף זכות שניתנה לקטינים במסגרת הסכם גירושים על פני זכותו של נושה מאוחר יותר, למעט במקרים שבהם מדובר בהסכם שבאמת נעשה למראית עין כמובן.
לפיכך השופט שפסר קיבל את עמדת הילדים והצהיר כי זכויותיהם במחצית הדירה גוברות על צו העיקול של הנושה, אף שטרם נרשמו.
ואולם, מאחר שהנושה לא מצליח לגבות מהאב את החוב מזה שנים, ומכיוון שהילדים לא פעלו לרישום הזכויות ולביטול העיקול דרך ההוצאה לפועל, השופט החליט שלא לפסוק להם הוצאות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד י' פלוסקונוס
- ב"כ המשיב: עו"ד י' ויצמן
עורכי דין דיני הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין עודד חן עוסק בהוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.