ב-2014 הואשם הקטין בסיוע לשוד חנות תכשיטים בנצרת. לפי הנטען, את השוד עצמו ביצעו שני אחים בגירים שהתנפלו על בעל החנות, פצעו אותו ורוקנו את תכולת החנות. תפקידו של הקטין היה לסגור את דלתות הברזל של החנות ולהיות בקשר טלפוני עם האחים כדי להתריע אם מישהו מתקרב.
לייעוץ בתחום:
הקטין הודה בעבירה במסגרת עסקת טיעון. לבית המשפט לנוער בחיפה הוגש תסקיר שירות מבחן ממנו עלה כי הקטין משתייך למשפחה נורמטיבית, אין לו עבר פלילי והוא נטל אחריות מלאה למעשיו ומתחרט עליהם.
השירות ציין כי הקטין מעוניין ללמוד באוניברסיטה ולפתוח דף חדש בחייו ולהתרשמותו ביצע את המעשים בשל לחץ חברתי שהופעל עליו ולכן הוא ממליץ להימנע מהרשעתו.
בית המשפט הרשיע את הקטין למרות זאת והסביר כי חומרת העבירה אינה מאפשרת להימנע מכך. יחד עם זאת, הוטל עליו עונש קל יחסית של 7 חודשי מאסר ותשלום פיצוי של 30,000 שקל למתלונן.
בערעור לבית המשפט העליון טען הקטין כי לא היה צריך להרשיעו ולא ניתן משקל ראוי לעמדתו המקצועית של שירות המבחן.
המערער הדגיש כי הוא מתחרט על מעשיו ומתבייש בהם אך מבקש לאפשר לו "לעלות על דרך חדשה". לדבריו, הרשעה שתתייג אותו כעבריין וריצוי עונש מאסר קצר לא יניבו כל תועלת חברתית. לעומת זאת, הרשעתו תגרום לו נזק רב במישור הלימודי והתעסוקתי ותטיל עליו ועל משפחתו "אות קלון".
המדינה טענה מנגד כי אין ספק שהמערער עלה על דרך חיובית אך חומרת העבירה ושיקולי ההרתעה אינם מאפשרים ללכת לקראתו.
המדינה הוסיפה כי בית המשפט נתן ביטוי לתהליך שעבר המערער דרך העונש הקל שגזר עליו. המדינה הגישה מכתב מבעל החנות בו הוא מתאר את הפגיעה הקשה שנגרמה לו בעקבות השוד ומספר כי הוא סובל מאז מחרדות ומתחים.
אדם חדש
ואולם, השופטת דפנה ברק-ארז קיבלה את ערעורו של הקטין. לדבריה, נסיבות המקרה המיוחדות מצדיקות לחרוג מהכלל לפיו יש להרשיע נאשם שביצע עבירה.
השופטת התרשמה כי הקטין נגרר לשוד בהשפעת "חברה רעה" של בגירים ומאז הביע חרטה כנה ועבר מסלול שיקומי מוצלח ביותר.
השופטת כתבה עוד כי אמנם מדובר בעבירה חמורה אך "לשיקולי השיקום ניתן משקל מוגבר בעניינם של קטינים, אף בעבירות קשות, בשל האינטרס הציבורי להחזירם למוטב"
בנוסף, הקטין אמנם סייע לשוד אך לא נטל חלק פעיל באלימות שהופעלה כלפי בעל החנות ובמעשה השוד עצמו, ואף לא לקח חלק מהשלל.
השופטת הדגישה כי הימנעות מהרשעה "אינה עניין של מה בכך" אך ניתן לומר כי "בפנינו עומד כעת אדם "חדש", ובמובן זה לא רק עניינו האישי אלא גם האינטרס הציבורי יצא נשכר מאי-הרשעה".
במקביל לביטול ההרשעה קבעה השופטת כי העונש צריך להיות בעל אופי טיפולי. היא ביטלה את עונש המאסר וקבעה כי על הצעיר יוטל צו מבחן למשך שנה, הוא יחויב בביצוע 250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור והפיצוי שישלם למתלונן יעמוד על 40,000 שקל.
השופטים מני מזוז ואסתר חיות הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערער: עו"ד מוחמד עוודן
- ב"כ המשיבה: עו"ד מירי קולומבוס
עורכי דין דיני פלילי • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין דנית אברג'יל עוסק במשפט פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.