הפסד לעירייה: הנכס ימשיך לשמש לתלמוד תורה

לשאלות בענייני מקרקעין

פנו ל-עורך דין דיני מקרקעין

בחוזה שנכרת עם מנהלי מקרקעי ישראל (דאז), נקבע כי מטרת החכירה היא הקמת בניין לצורך תלמוד תורה, והאגודה אכן הקימה בקרקע בניין בן שתי קומות, בו ניהלה בית ספר וגן ילדים לאורך שנים.

בשנת 1965, נחתם הסכם חדש. האגודה העבירה את זכויותיה במקרקעין למועצה המקומית כפר אתא (כיום עיריית קרית אתא), והוסכם שהמקרקעין, וכל מה שייבנה עליהם בעתיד, ישמש אך ורק למטרת תלמוד תורה של אגודת ישראל.

לימים, האגודה נרשמה כעמותה בשם "תלמוד תורה בית יהודה", ובשנת 2010 נאלצה להתמודד עם דרישת העירייה שתפנה את הנכס – שהרי היא כבר לא "אגודת ישראל". העמותה לא נענתה לדרישה, ואף החלה בביצוע עבודות בנייה שונות, מבלי שקיבלה לכך רשות.

העירייה פנתה לבית משפט השלום בחיפה במטרה לסלק את העמותה מהנכס ולשלם לה דמי שימוש ראויים של 10,000 שקל עבור השימוש בו. בנוסף, דרשה העירייה לאסור על העמותה להמשיך בעבודות הבנייה הלא חוקיות עד הפינוי.

העירייה טענה שלעמותה אין זכות להמשיך ולהחזיק במקום, מכיוון שכבר אין לה כל קשר לזרם אגודת ישראל – תנאי יסודי בחוזה שנכרת ביניהן. בנוסף, מסתבר שפעילות אגודת ישראל הועברה לבית ספר אחר, כך שיש לחבריה מקום אחר ללמוד בו.

ואולם, בית המשפט החליט לדחות את התביעה, והעירייה, שרצתה להקים במקרקעין מתנ"ס לכלל תושבי העיר, לא ויתרה, והגישה בשנת 2015 ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

היא טענה כי מילאה את כל התחייבויותיה כלפי העמותה, והשקיעה כספי מיסים רבים כדי להרחיב את הנכס ולתפעל אותו. כעת, לאחר העברת הפעילות של אגודת ישראל לבית הספר החדש, העמותה צריכה להתפנות.

מנגד, העמותה טענה כי מי שהתחייבה בפני מנהל מקרקעי ישראל לנהל תלמוד של "אגודת ישראל" בלבד היא העירייה. היא מעולם לא התחייבה לאגודה והיא רשאית להמשיך ולנהל במקום מוסדות לימוד עצמאיים – כפי שהיא עושה כעת.

בנוסף, העמותה ביקשה להדגיש כי לא קיבלה מהעירייה אף מבנה חלופי. היא זו שבנתה את הנכס המדובר, ואילו בית הספר החדש אינו קשור אליה, ואף נחשב ליריב שלה.

לא ויתרה על זכותה

אב בית הדין השופט הבכיר יגאל גריל, והשופטים סארי ג'יוסי ועפרה ורבנר, עיינו בכובד ראש בראיות הצדדים, והגיעו למסקנה כי הקמת המבנה החדש, בו מתנהלת פעילות שאינה מופעלת על ידי העמותה, אינה שוללת את זכותה להמשיך ולהחזיק בנכס.

השופטים הבהירו כי לא הוצג בפניהם הסכם כלשהו לפיו העמותה התחייבה לוותר על זכויותיה בנכס, במידה שהעירייה תבנה בית ספר חדש שישמש את אגודת ישראל ("יריבתה").

לדברי השופטים, ההסכם בין הצדדים אף מצביע על כך שהעמותה הורשתה לאפשר לגוף תורני לנהל בנכס מוסד תורני, גם אם אינו נמנה עם זרם החינוך העצמאי של אגודת ישראל.

לפיכך, השופטים דחו את ערעור העירייה במובן הזה שהעמותה תוכל להמשיך לנהל את הנכס ואינה חייבת בדמי שימוש. עם זאת, הם אסרו עליה לבצע בו עבודות בנייה ללא אישור מהרשויות.

העירייה חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

• ב"כ המערערת: עו"ד יצחק יונגר
• ב"כ המשיבה: עו"ד שמואל גרוסמן

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין יואב סלומון עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.