הקטינה נולדה לפני שלוש שנים לזוג הורים הלוקים בפיצול האישיות. מבדקים פסיכיאטריים שנערכו להורים במהלך השנים, לפני ואחרי לידת הקטינה, העלו חשש כבד בקרב הרשויות, לפיו ההורים אינם יכולים לדאוג לצרכי בתם.
לשאלות בענייני אימוץ:
פנו ל-עורך דין משפחה
כתוצאה, פנו נציגי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט למשפחה בבקשה שיכריז על הקטינה כבת אימוץ, ויורה על העברתה לאימוץ סגור במשפחה אומנה.
לאחר בחינת קורות החיים של ההורים וחוות דעת מומחים בתחום הפסיכיאטריה, הוחלט לקבל את בקשת היועץ המשפטי. נקבע שהקטינה תעבור למשפחה אומנה, תוך מתן אפשרות להורים לקבל עדכונים לגבי מצבה והתפתחותה.
ההורים סירבו להשלים עם הקביעה הקשה, והגישו בפברואר השנה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטענתם, מחלתם אינה מהווה סיבה לשלול מהם את זכותם הבסיסית לגדל את בתם. לדבריהם, מסוגלותם ההורית לא נבחנה בצורה אובייקטיבית על ידי המומחים, והם נדרשו להוכיח "מסוגלות פלוס" על מנת לקבל בחזרה את בתם לחיקם.
כמו כן, ההורים טענו כי לא נבחנה האפשרות לתת להם לגדל את בתם בתוך מה שהגדירו כמערכת שתתמוך בהם ותסייע להם במידת הצורך.
מומחית מטעם בית המשפט השיבה כי אכן, לא נבחנה האפשרות לאפשר להורים לגדל את בתם בתוך מערכת תומכת, אך זאת מפני שמדובר במקרה בו אין אפשרות רלוונטית וישימה לסייע להורים.
לדבריה, ההנחה העומדת מאחורי קיומה של מערכת תמיכה היא שישנם תהליכים או יכולות חסרות, שאפשר לתקן ולהשלים על ידי תמיכה חיצונית. במקרה הזה, לנוכח מצב ההורים שהם "ילדים בעצמם", נדרשת מערכת מגוונת ואינטנסיבית שתישא במרב הגידול של הקטינה, ואילו ההורים יידרשו לתפקד כמו עוד "חיילים קטנים" במערכת.
בנוסף, נטען כי המסוגלות ההורית של ההורים נבחנה אל מול הדרישות הספציפיות של הילדה. בהתחשב בכך שהעברת הילדה אל הוריה עלולה לגרום לה להפרעה בהתנהגות ובתקשורת, הסבירו נציגי היועץ המשפטי כי להורים אין את הכלים להתמודד עם צרכיה.
טובת הקטינה קודמת לכל
אב בת הדין יצחק ענבר והשופטים יהודית שבח ושאול שוחט עיינו בכובד ראש בחוות הדעת המומחים ובפסק הדין הקודם, והגיעו למסקנה שיש לדחות את הערעור.
לדברי השופטים, תוצאות בדיקות ההורים, וכן עדותיהם של הסבים – הוריהם, שלא הפגינו רצון לסייע בגידול נכדתם – מעידות על כך שההחלטה להכריז על הקטינה כבת אימוץ הייתה נכונה.
השופטים הבהירו כי הסיבה לשלילת הערעור היא לא מחלתם של ההורים, אלא חוסר יכולותיהם ההוריות.
השופטים הדגישו כי מדובר בהורים שנמצאו כ"בעלי יכולות תפקודיות נמוכות ביותר", שאינם יכולים להתנהל בעצמאות, וכי למרבה הצער, לא קיים סיכוי לשינוי במצבם גם אם יקבלו עזרה כלכלית וטיפולית סבירה מרשויות הסעד.
בנוסף, בעקבות התנהלות הסבים, שלא גילו עניין בקטינה לפני ואחרי הלידה, נקבע כי להורים אין אפשרות ממשית להסתייע בבני משפחתם בגידול הילדה.
לפיכך, הערעור נדחה, וההכרזה על הקטינה כבת אימוץ נותרה על כנה. לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ המערערים: עו"ד יוסי נקר
- ב"כ המשיב: עו"ד אורית פניני
עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין ליאת מנשקו עוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.