הזוכים תיאמו ביניהם מחירים ב"תכסיסנות אסורה"

לייעוץ בתחום:

פנו לעורך דין מנהלי

בנובמבר פרסמה וועדת המכרזים של המינהל את שמות הזוכים. ארבעה מבין אלו שלא זכו במכרז פנו לוועדה בבקשה לבטלו. הם טענו כי כל ההצעות הזוכות נקבו בסכום זהה של 255,555 שקלים למגרש, דבר המלמד על תיאום מחירים פסול בין הזוכים.

הוועדה התכנסה ואף ערכה שימוע לזוכים, אך החליטה לדחות את הבקשה והסבירה כי "מטבע הדברים אנשים פרטיים הקשורים בקשרי משפחה או ידידות מחליפים ביניהם מידע ורשמים".

הארבעה לא ויתרו ועתרו לבית המשפט המחוזי בנצרת. לטענתם, בין הזוכים נערך תיאום מחירים פסול והדבר עולה בבירור מההצעות המתואמות. משכך, לשיטתם מדובר בהתאגדות אסורה לפי תנאי המכרז.

בנוסף נטען בעתירה כי הסעיף במכרז המציין את מחיר המינימום למגרש מנוסח באופן עמום ומטעה, כך שלא ברור ממנו האם המחיר הנקוב כולל הנחה של "אזור עדיפות לאומית". ניסוח זה הביא לכך שמציעים רבים העריכו את הקרקע במחצית משוויה הנכון, טענו העותרים.

המינהל טען מנגד כי רק חלק מההצעות הזוכות נקבו במחיר זהה, וההצעות הזהות הוגשו על ידי קרובי משפחה. לכן התיאום מובן ולא מדובר ברמאות.

הזוכים טענו כי מקור העתירה נעוץ בכך שהם כולם ערבים והמגרשים נמצאים בעיר "יהודית".

"בניצוחו של אדם אחד"

השופט ד"ר אברהם אברהם בחן את נוסח המכרז וקיבל את גרסת העותרים, שלפיה הסעיף המתייחס למחיר המינימום לקרקע מנוסח באופן לא ברור, כך שהוא מאפשר שתי פרשנויות סבירות לסכום הנקוב – האחת כי הוא כולל הנחת אזור עדיפות לאומית בגובה 51%, והשנייה ללא ההנחה.

"מדובר בניסוח עמום... המותיר כר נרחב להבנת שומת המגרשים", כתב השופט, והסביר כי כתוצאה מכך נפגע עקרון השוויון שהוא "נשמת אפו של המכרז הציבורי".

השופט קיבל גם את טענת העותרים ביחס לתיאום ההצעות והסביר כי על מנת לאפשר תחרות הוגנת חל איסור על מתמודד במכרז לחשוף בפני מציע אחר את הצעתו ולהשפיע עליו, כך שמדובר ב"תכסיסנות אסורה".

במקרה זה, ממסמכי השימוע שערכה וועדת המכרזים לזוכים עולה כי אחד הזוכים, יזם ובעל חברה עסקית, איגד קבוצה ניכרת של בני משפחתו וידידיו על מנת שיגישו הצעות למכרז. הוא ייעץ להם מה המחיר שעליהם לנקוב ועבור איזה מגרש ואף הציע להם להסתייע במשרדו בהליכי התכנון והבנייה.

"המציעים חברו יחדיו לתאם את מחירי הצעותיהם, תוך חלוקת השוק ביניהם... בניצוחו של אדם אחד", כתב השופט והדגיש כי בכך הם הגדילו משמעותית את סיכויי זכייתם ופגעו אנושות בעקרון השוויון.

לנוכח שני הפגמים – ניסוחו הלקוי של מחיר המינימום והתיאום הפסול בין המציעים – פסל השופט את המכרז. השופט הבהיר כי הוא דוחה מכל וכל את הטענה כי בבסיס העתירה עומדת מטרה גזענית.

השופט חייב את המינהל ואת הזוכים שהיו מעורבים בתיאום ההצעות בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסף 7,500 שקל.

• ב"כ הצדדים לא צוינו בתיק

עורכי דין דיני מסחר • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין מורן בן יצחק עוסק במשפט מסחרי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.