זמן קצר לאחר לידתה, הוכרה הקטינה, בהסכמת אמה המכורה לסמים, כקטינה נזקקת. וכך, במשך כשנתיים, גרו השתיים ביחידת אימהות מוגנת.
עם סיום הטיפול ביחידה, עברו השתיים להתגורר בדירה שכורה. אלא שכעבור שנה, ולאחר שהתגלה כי זייפה בדיקת שתן, האם דיווחה לרשויות על כך שהיא השתמשה בהרואין וקריסטל, ואף הביעה את חששה להידרדר שוב לסמים. כתוצאה מכך, הקטינה הועברה בצו חירום למשפחה אומנת זמנית, ולאחר הסכמת האם הפך הצו לקבוע.
לשאלות בענייני משפחה:
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
בשנת 2015 החלה האם טיפול בהתמכרותה, אך למרות התנגדות מטפליה, היא עברה להתגורר עם בן זוגה לשעבר, ונכשלה בבדיקת סמים.
עם זאת, האם חזרה לטפל בעצמה. היא התמידה במפגשים השבועיים, ועברה בדיקת דם לאיתור סמים בהצלחה. בהמשך, פנתה האם לבית המשפט לנוער בחיפה, בבקשה שירחיב את המפגשים בינה לבין בתה מתדירות של פעם בשבועיים לפעם בשבוע, וביקשה לאפשר להן לשוחח בטלפון בהיקף נרחב יותר.
לצערה של האם, בית המשפט לנוער דחה את בקשתה, לאחר שקיבל את עמדת המחלקה העירונית לשירותים חברתיים, שטענה כי הרחבת המפגשים תסכן את התפתחותה של הילדה.
האם סירבה לוותר, והגישה בשנת 2016 ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתה, היא אינה פוגעת בקטינה בכל דרך, ובהתחשב בכך שהמפגשים נערכים תחת פיקוח, מצבה השיקומי לא אמור למנוע ממנה לפגוש אותה בתדירות גבוהה יותר.
מנגד, המחלקה לשירותים חברתיים בחיפה, טענה שהגדלת המפגשים תיצור אשליות אצל הקטינה, לפיהן היא תכף חוזרת לחיקה של אימה, ובכך תקשה עליה להתאקלם במשפחה האומנת ותפגע פגיעה ישירה בהתפתחותה.
לא לפגוע בקשר
"התמכרות הורה לסמים אינה אמורה, כשלעצמה, להוביל לניתוק הקשר בינו לבין ילדיו שהוצאו ממשמורתו, או לדילול המפגשים, כאשר אלה נערכים ממילא, במקרה שלנו, תחת פיקוח ובמסגרת מרכז קשר", כתב השופט סארי ג'יוסי.
השופט הסכים עם טענת המשיבה, לפיה הקטינה אינה צריכה לחיות בתחושה של חוסר יציבות, אך הסביר כי באותה מידה, אין לפגוע בקשר בינה לבין אמה. לדבריו, שילובה של הקטינה במשפחה האומנת, נועד על מנת לאפשר לאם להשתקם ולקלוט בהמשך את בתה חזרה לחיקה.
השופט ציין לטובה את השיפור במצבה של האם, הראוי להערכה ולעידוד, ותמה כיצד המשיבה יכולה לקבוע מראש, ומבלי להעמיד זאת למבחן, שהרחבת המפגשים תפגע במצבה של הקטינה.
כמו כן, השופט הבהיר כי בין האם לבתה יש קשר חם ואוהב, והדגיש שהקטינה אוהבת את אימה, ומצפה בכיליון עיניים לקיומם של המפגשים.
לפיכך, השופט החליט לקבל את הערעור, והורה על הרחבת המפגשים בין האם לבתה באופן שיתקיימו אחת לשבוע, תחת פיקוח במרכז קשר. בנוסף, השופט קבע ששיחות הטלפון בין השתיים ייערכו בזמן שהותה של הקטינה בבית המשפחה האומנת, אחת ליומיים, ובשעות סבירות.
- ב"כ המערערת: עו"ד יוסי נקר
- ב"כ המשיבה: לא צוין
* עורכת דין יעל עוז ממשרד עוז ברמן-טל עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.