לפני כשנה ניהלה חברת "סאליקר ג'אפקום" משא ומתן לרכישת סיאט "איביזה" מאדם המוכר לאחד ממנהליה. לבסוף, החברה רכשה את הרכב תמורת 40,000 שקל, סכום הנמוך ב-11,000 ממחיר המחירון שלו.
הצד השני הסתיר פרטים?
פנו ל-עורך דין דיני חוזים
זמן קצר לאחר הרכישה, החברה ניהלה משא ומתן עם רוכש פוטנציאלי. ואולם, בדיקה מקיפה שנערכה לרכב גילתה כי בניגוד להצהרות המוכר הקודם – שלפיהן הרכב ללא עבר תאונתי – הוא דווקא עבר תאונה קשה עם פגיעת שילדה.
החברה פנתה אל המוכר בדרישה לבטל את העסקה, אך זה סירב. לכן, החברה הגישה נגדו תביעה לבית משפט השלום בנצרת, בה טענה כי היא זכאית לביטול העסקה והשבת המצב לקדמותו, בעקבות הצהרתו הכוזבת של הנתבע לגבי מצב הרכב.
התובעת טענה שהיא לא ערכה בדיקה של הרכב עקב היכרותה המוקדמת עם הנתבע, וציינה כי אילו הייתה יודעת על התאונה הקשה, היא לא הייתה קונה אותו.
הנתבע השיב כי גם הוא לא ידע שהרכב עבר תאונה, והסביר כי מאז שקנה אותו מאדם אחר, הוא לא עבר תאונה כלשהי.
הנתבע הודה בכך שקנה בזמנו את הרכב בסכום נמוך בהרבה ממחיר המחירון, אך הסביר זאת בכך שקנה אותו ללא טסט תקף, וללא צמיגים תקינים.
בנוסף, הנתבע טען שמכר את הרכב בסכום הנמוך ממחיר המחירון בעקבות בדיקה מקיפה שערכה התובעת לפני העסקה, כך שאין מקום להורות על ביטולה.
גם האדם שמכר לנתבע את הרכב בזמנו העיד במשפט. הוא סיפר כי אמנם כלי הרכב ספג כמה "מכות", אך לא ידע להסביר כיצד הן נגרמו.
לא סיפר? העסקה תתבטל
הרשם הבכיר אלעד טל קיבל את גרסת התובעת, לפיה הרכב עבר תאונה משמעותית, שגרמה לרכב לנזק בטיחותי חמור והצריכה תיקון יסודי במוסך.
כמו כן, מעיון בהסכם הרכישה, בו הנתבע הצהיר ש"הרכב לא עבר תאונה", הרשם הגיע למסקנה שהעובדה שהרכב כביכול לא עבר תאונות, היוותה תנאי מרכזי לנכונותה של התובעת להתקשר בעסקה. אילו התובעת הייתה יודעת על עברו של הרכב, היא לא הייתה קונה את הרכב, קבע הרשם.
עדותו של הנתבע לא עוררה רושם אמין. לדברי הרשם, גרסת הנתבע, לפיה רכש בזמנו את הרכב במחיר נמוך משמעותית מערכו עקב ליקויים פשוטים יחסית, אינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר.
כמו כן, הרשם התרשם כי הנתבע נהג בחוסר תום לב, ידע שהרכב עבר תאונה והסתיר פרטים מהתובעת, למרות העובדה שמוכר הרכב הראשון, שבמהלך חקירתו נמנע מהשימוש במילה "תאונה", מסר לו את כל המידע על הרכב.
חרף עיסוקה של התובעת בסחר ברכבים, הרשם קבע כי אין מקום להטיל עליה חובה לבדוק כל רכב לפני רכישתו, מה גם שבמקרה זה הנתבע היה מוכר לה, ולכן היא סמכה עליו.
לפיכך, הרשם קבע כי הנתבע הפר את חובתו לגלות לרוכשת פרט מהותי במשא ומתן, והורה על ביטול העסקה. הנתבע חויב להשיב לידי הרוכשת את התמורה שקיבל ממנה עבור הרכב - שיחזור אל ידיו - בסך 40,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל, והוצאות משפט בסך 2,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לעורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עו"ד יוסף מאירי ממשרד מאירי יוסף, עוסק בדיני חוזים ומסחר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.