לפני כשנתיים עבד הצעיר כשליח פיצה בחנות "רגע לפיצה", וסיפר כי התבקש למסור משלוח פיצה ללקוחה בבני ברק. בדרכו אל הלקוחה, סיפר, הוא נתקע בשק של חול, שגרם לו להחליק מהאופנוע ולהיפצע ברגלו הימנית.
נפגעתם במהלך העבודה?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
הצעיר תיאר כיצד נעזר בעוברי אורח על מנת לקום, וסיפר כי לאחר התאונה התקשר לאחד העובדים בפיצרייה, שהגיע כעבור כמה דקות למקום האירוע ברכבו הפרטי.
באותו הזמן הגיע גם אמבולנס, ואולם, הצעיר העדיף להיענות להצעת חברו לעבודה, ששכנע אותו כי עדיף לו להגיע לבית החולים ביחד אתו.
לאחר אשפוזו, פנה הצעיר אל ביטוח לאומי, בבקשה שיכיר בתאונת הדרכים כ"תאונת עבודה". ביטוח לאומי דחה את פנייתו, בטענה שלא הוגשו מסמכים רלוונטיים המלמדים על תאריך האירוע ותיאורו.
בתגובה, הגיש הצעיר תביעה בבית הדין לעבודה בתל אביב, בה האשים את מעסיקו לשעבר בכך שלא שיתף פעולה עם ביטוח לאומי.
ביטוח לאומי טען פעם נוספת כי התובע לא הוכיח שנפגע בתאונה בזמן עבודתו, ובמקביל הגיש הודעת צד ג' נגד המעסיק – בעל הפיצרייה – שלא הציג כל ראיה לפיה דיווח על העסקת התובע או שילם עבורו דמי ביטוח.
המעסיק ביקש לדחות את ההודעה, וביקר את התנהלות התובע, שלטענתו לא הגיש את המסמכים הרפואיים מיום האירוע. המעסיק אף העלה טענה חמורה, כשטען כי התובע זייף את חתימתו על מסמכי תביעה שהוגשו לביטוח לאומי.
במהלך הדיון, סיפר העובד שנחלץ לעזרתו של התובע כי כשהגיע למקום התאונה, בכלל לא ראה אופנוע. לדבריו, הוא הגיע למקום במקרה, לאחר שראה התקהלות ברחוב וגילה את התובע שרוע על הרצפה.
נפל במסגרת העבודה
השופטת חנה טרכטינגוט נתנה אמון מלא בגרסתו של התובע, תוך שהדגישה כי דו"ח מגן דוד אדום מהאירוע ציין במפורש כי מדובר ברוכב אופנוע שנפל. כמו כן, השופטת קיבלה את הטענה שלפיה האופנוע שייך למעסיק.
לעומת זאת, השופטת לא האמינה לגרסת חברו לשעבר של התובע לעבודה, שסיפר כי הגיע למקום
"במקרה" והציע את עזרתו, מה גם שהתברר שהאיש חבר קרוב של המעסיק, כך שייתכן ורצה לסייע לו בעדותו.
מכאן, השופטת הבהירה כי גם אם הייתה מקבל את הטענה שלפיה התובע זייף את חתימתו – טענה שלא הוכחה – היא הייתה מגיעה לאותה מסקנה: התובע נפל מהאופנוע במסגרת עבודתו.
לפיכך, השופטת השתכנעה שמדובר ב"תאונת עבודה", וחייבה את ביטוח לאומי לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל. הודעת הצד ג' לחובת המעסיק התקבלה אף היא, כך שהמעסיק חויב לשלם לביטוח לאומי תשלומי ביטוח שלא העביר עבור התובע.
עו"ד איתן פראגו ראש מחלקת תאונות דרכים במשרד עו"ד פייל ושות': "במקרים שאינם ברורים וחד משמעיים נוטה המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעות הנפגעים להכרה בתאונות בהם נפגעו כ'תאונות עבודה'.
לפיכך, כאשר נדחית תביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי ומוגש ערר לבית הדין לעבודה – יש לתמוך את התביעה בראיות אובייקטיביות רבות ככל האפשר.
לקח חשוב נוסף הוא לדאוג שהמעביד מקיים את כל חובותיו על פי דין כלפי העובד, לרבות רישום העסקה, דיווח לביטוח לאומי וכיוצא בזה".
- ב"כ התובע: עו"ד מ. רוט
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רועי הררי, עו"ד רואי ליברמן
המגיב: עורך דין איתן פראגו ממשרד פייל ושות'
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.