בגיל 73 קיבל הקשיש ירושה של כשישה מיליון פאונד, ויצר קשר עם אדם שהציג עצמו כמומחה השקעות כדי להשקיע חלק ממנה. בפגישה שהתקיימה בין השניים במאי 2007 הועלו אפשרויות שונות של השקעה כמו נדל"ן, מט"ח ומניות, והובטחה לקשיש תשואה ממוצעת של בין 2 ל-3 אחוזים.
לייעוץ בתחום פנו ל- עורך דין חוזים
בסוף הפגישה נחתם בין הקשיש ליועץ הסכם לניהול תיקים, והקשיש העביר לו 200 אלף שקל. שנתיים לאחר מכן הקשיש ביקש שהכסף יוחזר לו. היועץ החזיר לו את כספו בתוספת של כ-36 אלף שקל שהוצגו כתשואה שקיבל.
כך נבנה אמונו של הקשיש ביועץ, ובאותו החודש הוא העביר לו עוד 850 אלף שקל להשקעה. אלא שכעבור כשנה, כשביקש את כספו חזרה, הוא קיבל פחות ממחצית (כ-380 אלף שקל), ונמסר לו שהיתרה, בסך כ-470 אלף נחלה הפסדים.
הקשיש פנה שוב ושוב ליועץ על מנת לקבל את מלוא כספו בחזרה אך לא נענה, ובמאי 2011 הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל אביב.
הקשיש טען שהיועץ הציג את עצמו בפניו כמומחה בהשקעת כספים, ובעל אסטרטגיה עסקית בשוק המט"ח. לאחר שרכש את אמונו, הוא השתמש בכספים שהשקיע כדי לשלם חובות למשקיעים קודמים, ובכך הונה אותו. לטענתו בפועל היועץ לא ביצע כל פעולת השקעה ולא הרוויח את הסכומים שנמסרו מעת לעת, אלא הם סללו את הדרך "להרדים" אותו ולמנוע ממנו להתערב. הקשיש טען לגזל, תרמית והפרת הסכם, וביקש את הכסף ש"הפסיד" בחזרה.
היועץ השיב כי לא בוצעה שום תרמית, אלא מדובר בהשקעה לגיטימית שלא צלחה. הוא הסביר ששינויים וסיכונים בשוק המט"ח הובילו לאובדן חלק מכספי ההשקעה, והוא לא לקח לכיסו האישי דבר.
אותות מרמה
השופט עזריה אלקלעי קיבל את התביעה משום שהנתבע לא הראה בשום צורה כיצד, איך ואיפה השקיע את הכספים. כל שעשה הוא לספק הסבר מפותל ותמוה לפיו התובע ביקש את כספו חזרה, והוא החזיר לו את מה שמגיע לו.
השופט קיבל את גרסת התובע כי הכספים שהתובע העביר לנתבע שימשו בפועל לפירעון הלוואה שנטל הנתבע, וקבע כי לאורך כל הדרך התגלו בהתנהלותו אותות מרמה והתנהגות פסולה ומתחמקת. כך, כשהעלים כי ביצע פעולות השקעה אסורות ללא רישיון, וכך כשהחזיר לתובע השקעות ותשואות שלא השיג באמת.
השופט אלקלעי גם קיבל את מסקנתו של המומחה מטעם התובע כי מדובר בהונאת "פונזי" שביצע הנתבע. הנתבע לא שמר את הכספים של כל משקיע בחשבון נפרד והשתמש באופן שיטתי בכספים של משקיע חדש כדי להחזיר את חובו למשקיע ותיק שדרש את כספו.
בהתאם לאמור קבע השופט כי הנתבע הוליך את התובע שולל, גזל את כספו והשתמש בו לצרכיו האישיים. משכך, השופט חייב את הנתבע לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ציפי חן אלישי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רונן מטלון
לעורכי דין מסחרי • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין יואב סלומון עוסק בדיני חוזים ומסחר.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.