עבירות בניה: התמודדות לפני ואחרי הגשת כתב האישום

לייעוץ בתחום:

פנו לעורך דין תכנון ובנייה

לפני הגשת כתב אישום

בטרם מוגש כתב אישום על ידי הוועדה לתכנון ובניה, החשוד מוזמן למסור את גרסתו והוא רשאי להביא עורך דין מטעמו. זו ההזדמנות לשכנע את החוקר כי אין מקום להגשת כתב האישום. אי הזמנת החשוד עלולה לגרום לביטול כתב אישום אם יקבע כי נפגעה זכותו להליך הוגן. אם החשוד הוזמן ולא נענה להזמנה, יראו אותו כמי שוויתר על זכותו.

החל ממאי 2013 ניתן לשקול סגירת תיק לחשוד ב"הסדר מותנה" — הסכם בין התביעה לחשוד לפיו החשוד מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, והתביעה מתחייבת להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק.

הוגש נגדי כתב אישום – מה עלי לעשות?

עם פתיחת ההליך המשפטי יש לוודא כי העובדות המתוארות בכתב האישום מהוות עבירה, וכי קיים קשר בין העבירה לבין הנאשם. אם לא מתקיים קשר כזה, או אם כתב האישום אינו ברור, יש לטעון זאת כבר בתחילת ההליך. לעיתים יכריע בית המשפט בשאלות אלה בתחילת ההליך, ופעמים אחרות יבקש כי יוצגו בפניו ראיות בטרם מתן ההחלטה.

בהמשך יש לבחון אם קיימים טעמים לביטול כתב האישום. טענה מסוג זה יכולה להיות בשל קיומה של "הגנה מן הצדק", כאשר נראה כי הרשות מתעמרת באזרח, נוקטת ב"אכיפה בררנית" מתוך שרירות או מטרה פסולה, או במקרים בהם הרשות הביאה בפעולותיה להפרת החוק על ידי האזרח (ר' ת.פ. 417/97 (מחוזי ירושלים) מ"י נ. הפניקס).

הפסיקה הכירה בטענת "הגנה מן הצדק" כאשר האורכות שניתנו לנאשם על ידי הרשויות להכשרת החריגה היו לא-ריאליות, כאשר הוועדה המקומית נקטה בסחבת ובמקרים בהם הרשויות "דיברו בכמה קולות". מאידך יש לזכור כי לא כל מה שנראה כהתעללות מצד הרשות יהווה "הגנה מן הצדק" בבית המשפט.

לעיתים, יקבל בית המשפט טענת הגנה של "טעות במצב דברים", כאשר הנאשם סבר, על סמך החלטות הרשות, כי בידיו "רישיון" של ממש, על אף שלא היה לו היתר. יש לשים לב כי הטענה תתקבל רק אם הרשות היתה מוסמכת להוציא את ההיתר.

טענת הגנה אפשרית נוספת היא התיישנות. במקרה כזה יש חשיבות לעובדות ולמועדים שבכתב האישום. טענה זו לא חלה בעבירות של שימוש חורג שכל עוד הן נמשכות, אינן מתיישנות.

עוד ניתן לטעון כי העבירה נחשבת "זוטי-דברים", כלומר מדובר בעניין קל ערך שלא ראוי היה להגיש בגינו כתב אישום.

ההליך עצמו

בתום "הקראת" כתב האישום יכול הנאשם לבחור בין "הודאה בעובדות", כולן או חלקן, אם אין לו הגנה מפני האישום, או לכפור בעובדות ולנהל את ההליך. רצוי כי הנאשם ייעשה כן רק לאחר שעיין בראיות התביעה.

במסגרת ההליך הפלילי, נאשם יכול להוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתו, וכי הוא עצמו נקט בכל האמצעים הנאותים לקיום הוראות החוק והתקנות. כך למשל, בת.פ. 1418/01 ועדה שומרון נ' קזז איריס ואח', שתי הנאשמות בנו בתים באמצעות אדריכל שתכנן ופיקח על הבניה. בדיעבד נמצאו בבתים חריגות בניה. בית המשפט שוכנע כי הנאשמות לא ידעו על חריגות הבניה ולכן זיכה אותן.

כמו כן, נאשם שרכש את הנכס עם חריגות הבניה יכול לשכנע את בית המשפט כי העבירה לא נעשתה על ידו, כי הוא אינו אחראי לה, וכי לא ידע על קיומה בעת שרכש את הנכס.

אם כפר הנאשם בעובדות מתקיים הליך של הוכחות. התביעה מביאה את עדיה ומציגה את ראיותיה. לאחר הצגת ראיות התביעה בוחר הנאשם אם להשיב על האשמה ולהביא את ראיותיו, או לשתוק כשמתברר שראיות התביעה אינן מבססות אשמה.

בכל שלב בטרם נגזר העונש, ניתן להגיע עם התביעה להסדר טיעון. בית המשפט אינו מחויב לקבל את הסדר הטיעון, אולם הוא יסטה מההסדר רק במקרים נדירים.

בתום ההליך מכריע בית המשפט האם הנאשם זכאי או אשם. במקרים יוצאי דופן יכול הנאשם לנסות ולשכנע את בית המשפט כי אין להרשיעו, על אף שהוכחו עובדות כתב האישום.

אם הורשע הנאשם מתקיים הליך של טיעונים לעונש. בשלב זה ניתן להעלות טענות להפחתת העונש. חשוב לדעת, כי הכשרת הבניה לאחר הגשת כתב אישום (על ידי הריסה או הוצאת היתר) אינה מבטלת את פליליות המעשה, אך יש לה חשיבות לעניין העונש.

בנייה בלתי חוקית מוגדרת על ידי בתי המשפט כ"מכת מדינה" בשל חומרת העבירות והיקפן. כמו כן, קשיי האכיפה בתחום זה גורמים לפגיעה בגורם ההרתעה ובאמון הציבור בשלטון החוק. כתוצאה מכך ניתן לזהות בעשור האחרון מגמה של החמרה בעונשים, הבאה לידי ביטוי גם ברפורמה הכללית המתוכננת בחוק התכנון והבנייה.

* עורכת דין שוש ריבר עוסקת בדיני תכנון ובנייה

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.