הזוג התגרש לפני מספר שנים, ומאז מנהל הליכים בערכאות שונות. בתחילת 2012 סיכמו השניים שהאישה "תאפס" את החוב בהוצאה לפועל בכפוף לכך שהתובע ישלם לה 16,000 שקל. בפברואר 2012 קיבל ההסכם קיבל תוקף של החלטת בית משפט.
לשאלות על דיני משפחה:
במהלך החודשים הבאים סכום החוב הלך ותפח, בין היתר כתוצאה מתוספות ריבית והצמדה, עד שהאמיר לכ-80,000 שקל. רק בנובמבר באותה שנה, ולראשונה מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל – הופחת סכום החוב ביותר מ-75,500 שקל, והועמד על 5,400 שקלים בלבד.
בתחילת 2014 הגיש האיש תביעה בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, בה דרש מגרושתו פיצויים בסך 30,000 שקל בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב הפרת ההסכם.
הוא טען כי על אף שפרע את חובותיו ושילם את המזונות באופן עקבי, הנתבעת נמנעה מלעדכן את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל והניחה לו לתפוח ולצבור ריבית.
לדבריו, מעבר לעוגמת הנפש, הצורך להוכיח שהוא שילם לכל אורך הדרך, עלה לו בזמן יקר ואלפי שקלים.
לטענתו, בשל מחדליה של הנתבעת נגרמו לו נזקים רבים על לא עוול בכפו והוטלו עליו מגבלות שונות, בהן הגבלה משימוש בכרטיסי חיוב, הגבלה מחידוש דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה מחידוש רישיון נהיגה ועוד.
הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע לא שילם את מלוא המזונות כסדרם.
לשיטתה, כל הפעולות בגינן טוען התובע לנזקים, בוצעו בהתאם לדין ובמסגרת תיק הוצאה לפועל פתוח שעודנו מתנהל.
הנתבעת הוסיפה, בין היתר, כי התובע לא הציג אסמכתאות ועל כן לא הוכיח שנגרם לו נזק ממשי.
בשלב מאוחר יותר של הדיון בבית המשפט, הנתבעת אף הכחישה שידעה על קיומו של ההסכם, וטענה כי עורך הדין שייצג אותה בזמנו, לא הביא אותו לידיעתה. למרות זאת, הנתבעת לא הביאה את אותו עורך דין לעדות.
התחמקה משאלות
"עיון בתדפיס תיק ההוצאה לפועל מעלה כי הנתבעת אכן הפרה את ההסכם בכך שלא איפסה את סכום החוב בתיק ההוצל"פ כפי שהתחייבה" קבעה השופטת איריס ארבל-אסל.
הנתבעת התחמקה משאלות התובע, ו"לא סיפקה מענה לשאלה מדוע לא איפסה את סכום החוב כפי שהתחייבה, מדוע החליטה לבסוף לבצע הקטנה של סכום החוב רק למעלה משבעה חודשים לאחר שההסכם קיבל תוקף של החלטה או כיצד חושב סכום ההפחתה אשר ביצעה בסופו של דבר בנובמבר 2012", ציינה השופטת.
"הדעת נותנת, כי לו היתה הנתבעת באמת ובתמים מגלה את דבר קיומו של ההסכם רק בעקבות הגשת התביעה על ידי התובע, היתה מעלה זאת בהזדמנות הראשונה ואף מתרעמת על כך שבא כוחה לשעבר חתם בשמה על הסכמים ללא ידיעתה", הבהירה השופטת.
בנוסף, השופטת סקרה את ההמחאות והתדפיסים שהציג התובע והשתכנעה שהוא אכן ביצע תשלומים שונים על חשבון דמי המזונות באופן שוטף החל מחודש מרץ 2012 ולמצער עד לראשית 2014.
מכאן השופטת עברה לשאלת גובה הפיצוי והבהירה כי התובע זכאי על עוגמת הנפש שנגרמה לו ועל השעות הרבות שהשקיע באיסוף הנתונים על התשלומים שביצע.
לפיכך, השופטת קבעה שהנתבעת תפצה את התובע בסך 12,000 שקל ותשלם הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לעורכי דין בתחום דיני משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עו"ד לין קורזינר ממשרד קורזניר את קורזינר עוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצגה בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.