בשנת 2013 הגישה המדינה כתב אישום בבימ"ש השלום בחיפה, נגד מנהל ועובד של חברה העוסקת בהתקנת מערכות גז. על פי כתב האישום, בשנת 2011 התרחש פיצוץ בחדר הסקה של בית ספר בבית ג'אן, לאחר שהשניים לא ביצעו את עבודתם כנדרש. בהתאם, כתב האישום ייחס להם עבירות הקשורות בהתקנה ותחזוקה לקויה של מתקני גז.
אלא שהתובע בתיק – עורך דין פרטי המייצג מכח מינוי של היועמ"ש – לא התייצב לשני דיונים, והשניים זוכו בשל כך.
בעקבות הזיכוי הגישה המדינה ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה. הודעת הערעור נחתמה על ידי פרקליטה מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
לטענתה, מדובר בתיק חמור, כיוון שהנאשמים סיכנו את שלום הציבור, ועל כן ישנו אינטרס ציבורי מובהק שהתיק יתברר בבית המשפט.
בערעור עצמו ייצג אותו עורך דין שייצג בבית משפט השלום. בנימוקי הערעור הוא טען כי בגלל הפיצוץ "נגרמו נזקי גוף". בהמשך נרשם כי "בנס לא נגרמו אבידות בנפש".
עוד טען התובע כי לא התייצב לדיונים, מאחר ששינה את כתובת משרדו וידע עליהם רק בדיעבד.
הטעיית בית המשפט
"בדיון בפנינו התברר כי ב"כ המערערת לא דייק, בלשון המעטה, בכל הפרטים אשר מסר לבית המשפט", כתב סגן הנשיא השופט רון שפירא.
גם בכתב האישום וגם בהודעת הערעור כפי שהוגשה על ידי הפרקליטות, לא נטען כי נגרמו נזקי גוף כלשהם, ולא יוחסה למשיבים עבירה כזו, הזכיר השופט.
"בנסיבות אלו, יחוס גרימת נזקי גוף כעילה להבהיר את חומרת המשמעות של זיכוי הנאשמים, וזאת בלא שהנאשמים הואשמו בגרימת נזקי גוף, ולאחר שחקירה לא מצאה קשר סיבתי בין הנאשמים לבין נזקי גוף, היא בגדר של אי-דיוק, שלא לומר הטעיית בית המשפט", העיר השופט.
בנוסף, השופט הצביע על כך שמכתבי הטענות עולה כי בא כח המדינה כן ידע על הדיונים שנקבעו (ואליהם לא התייצב), שכן עורך דינם של המשיבים שלח לו בוואטסאפ עדכונים בדבר תאריכי הדיונים במסגרת מו"מ שנוהל ביניהם.
"בטרם נתייחס לערעור לגופו, נדגיש כי רואים אנו בחומרה את התנהלותו של ב"כ המערערת", הבהיר השופט, וציין כי מדובר ב"התנהלות בלתי ראויה של עורך דין".
לאחר מכן, השופט הסביר כי יש להעמיד את חומרת כתב האישום גם מול חומרת מחדלי התביעה. אמנם חובה להקפיד עם מתקיני גז שאינם פועלים בצורה ראויה, אולם במקרה הזה כתב האישום אינו מייחס למשיבים גרימת נזקים לרכוש או לגוף, אלא עבירות שעניינן בהתקנה ובתחזוקת מערכת הגז, שהן עבירות "ברמה נמוכה" מבחינת המשפט הפלילי.
בנוסף, השופט הבהיר כי יש להתחשב גם בעינוי הדין שנגרם למשיבים, שהקפידו להתייצב לכל הדיונים. עוד העיר השופט כי מי שמבקש לבטל זיכוי שניתן מחמת אי התייצבות, צריך לעשות זאת "בידיים נקיות", בעוד שבמקרה הזה "התנהלות ב"כ המערערת מטילה צל כבד על ההליך כולו".
לפיכך, בסיכומו של דבר הערעור נדחה. השופטות בטינה טאובר ותמר נאות פרי הסכימו עם ההכרעה והצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המדינה: עו"ד ליאב מנחם
- ב"כ המשיבים: עו"ד בנימין קמפנר
לעורכי דין בתחום משפט פלילי • לפסק הדין לחצו כאן
הכותב: עו"ד אולגה אוס עוסקת במשפט פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.