שרת המשפטים איילת שקד פרסמה בסופ"ש שעבר את תקנות הגישור החדשות להערות הציבור, שמטרתן להסדיר את אופן ההפניה למגשר. זאת על מנת לייצר שוויון הזדמנויות עבור אלו הבאים לקבל את "יומם בבית המשפט". מזה זמן שפתרון סכסוכים אינו נמצא בחזקתם הבלעדית של בתי המשפט והשאלה האם לפנות לגישור או לבית המשפט, על מנת לפתור סכסוך משפטי, מתעוררת תדיר.
פנינו למספר עורכי הדין מובילים שיסבירו על האלטרנטיבות למסדרונות בתי המשפט.
עו״ד יוליה שנקר, מומחית בתחום הנזיקין:
הליך חסוי לחלוטין: "גישור הוא הליך בו צדדים מנהלים מו״מ בניסיון להגיע להסכמות. התהליך מתנהל ע״י מגשר המהווה צד מקצועי וניטרלי בתהליך. הוא שומע את הצדדים, מסייע להידבר ומציע פתרון מבלי שהצעותיו יחייבו את הצדדים. הליך הגישור הנו חסוי ומתנהל בהסכמת הצדדים בלבד וזאת בשונה מההליך המשפטי.
לאור העומס בבתי המשפט, נוטים להפנות תביעות להליך של גישור ועורכי דין אף פונים מיוזמתם להליך זה במטרה לחסוך משאבים וזמן וזאת עוד בטרם נקבע התיק בפני שופט או במהלך ניהול התיק בבית המשפט. הליך הגישור קצר יחסית, לא פורמלי ובמרכזו מצויים הצדדים עצמם שיכולים לדבר בחופשיות עם המגשר. כך, נוצרת הזדמנות להידבר, ליישב סכסוכים ולהגיע להסכמות בדרכים יצירתיות.
גם בתיקי נזיקין מומלץ לפנות להליך של גישור. במידה ונחתם הסדר גישור הוא יקבל תוקף של פסק דין. היה ולא, יגיעו הצדדים להסכמות.
חשוב לזכור, כי תמיד קיימת הזכות להמשיך להליך משפטי מבלי שהליך הגישור ישפיע עליו".
עו"ד אסף סיידה, מומחה לדיני משפחה:
הדרך הקלה אך לא בהכרח הבטוחה: "לאחר שנים רבות בתחום, אני יכול לומר שאנו, במשרד, ללא ספק מעדיפים ללבוש את הגלימה ולצאת לקרב בבית המשפט.
אמנם לפעמים, הליך הגישור מהווה את "הדרך הקלה", אך לא בהכרח הבטוחה.
כשלקוח פונה אלי, אני שואל; "מה תרצה להשיג בסיום ההליך?" ברוב המקרים, כדי להשיג את מה שהוא מבקש, הליך הגישור לא מספיק ובשלב מסוים נאלץ להתפשר על רצונותיו. כיום, עו"דים רבים מעדיפים את דרך הגישור והפשרה, בטענה שמדובר בדרך בטוחה יותר וללא סיכונים. דעתי היא, שאם אתה מאמין בלקוח שלך, חושב שהצדק איתו ומגיע לו מה שהוא דורש - לך איתו לקרב ותחזור כשידך על העליונה.
אני מציע לעורכי דין לא לפחד, להגיע לבית המשפט ולהוכיח את הטיעונים הצודקים מול השופט ולא למהר להתפשר על חשבונם של הלקוחות".
עוה"ד ומגשרת כרמית שחיבר, סגנית יו"ר וועדת קניין ומקרקעין בלשכת עורכי הדין, סגנית יו"ר מחוז תל אביב, וסגנית יו"ר ועדת הקשר ברמת גן:
במלחמה כולם מפסידים: "גישור הוא כלי חשוב ליישוב סכסוכים, באמצעותו מסדירים קונפליקטים ע״י צד שלישי בדרך של הידברות, יצירת הסכמות וגיבוש פתרון.
חשוב לזכור כי עלות ההתדיינות בבית המשפט אינה מסתכמת באגרה בלבד, לעתים יהיה צורך להשתמש בחוות דעת מומחה שעלותה יכולה להגיע לאלפי שקלים. שיקול נוסף הוא משך הזמן שייקח לתביעה להתברר בבית המשפט. לרוב מדובר בזמן ארוך משמעותית מהליך בוררות.
בנוסף, יש לזכור כי הליך בבית משפט נחשב ללוחמני בעוד שבגישור הצדדים מעוניינים לגשר על המחלוקת ולמצוא פתרון ולאו דווקא לנצח את הצד השני. עם זאת, לא כל מקרה מתאים לגישור מפני שהליך זה הוא "רצוני", כלומר, מבוסס על שת״פ בין הצדדים ומתן אמון במגשר שיובילם לדרך הנכונה ביותר".
עו״ד אלי דסה, מומחה בדיני נזיקין:
מרחב יצירתי רב: "קיימות דרכים רבות לסיים סכסוך משפטי. הדרך "הרגילה" היא בדרך של תביעה אשר תתברר בביהמ"ש במהלכה שופט ישמע את הצדדים, ישקול מהן הראיות שהוצגו בפניו ומהי מהימנותן ויכריע. אפשרות נוספת הנה הבאת הצדדים לכדי דיאלוג אשר ינוהל באמצעות גורם מקצועי וניטרלי שינסה להביא להסכמה ולפתרון יצירתי של המחלוקת.
ניתן ללמוד כי ההבדל המהותי בין גישור לבין הליך בבית המשפט הוא שבעוד פסק דין נקבע בהתאם לתוצאות וכושר השכנוע של הצדדים ובהתבסס על הראיות שהוצגו בפני השופט, בגישור יש מקום רב ליצירתיות, לדיון במחלוקת שהוצגה ואף פתרון של מחלוקות שהן מעבר לסכסוך הקונקרטי.
יתרון נוסף של הליך הגישור הוא הזמן, היחסית קצר, בו ההליך מתנהל לעומת ההתדיינות הארוכה בבתי המשפט. יתרון נוסף הוא היכולת לשמור את "קלפי המשחק" קרוב לליבך, בהליך של גישור כל אחד מהצדדים יכול לדרוש להציג את הראיות במעמד צד אחד ובכך לרכוש יתרון כיוון שהצד השני לא נחשף לראיות במהלך הגישור".
עו״ד גליה שמילוביץ גרינגרד, מומחית לדיני תאגידים, אסטרטגיה משפטית וליטיגציה:
עניין של משאבים כספיים ואנרגטיים: "הליך הגישור הנו הליך שמתמקד בפתרון המחלוקת שבין הצדדים אשר לא אחת מתגלה כאפקטיבי יותר מההליך המשפטי המתקיים בבתי המשפט. ברוב הפעמים הליכי הגישור יסתיימו תוך פגישות מועטות שימשכו פרק זמן קצר וזאת בשונה מההליך המתקיים בבית המשפט ועשוי להתפרש על פני שנים רבות בשל עומס התיקים.
חשוב לציין, כי בהליך הגישור אנו עשויים לחסוך זמן, כסף ואנרגיות וכמובן תשלומים בגין אגרות וחוות דעת מומחים״.
עו"ד מנחם מושקוביץ - עוסק במקרקעין, סגן יו"ר לשכת עורכי הדין.
מרחב בטוח: "הליך הגישור ואופיו מאפשרים לצדדים להניע את ההליך באופן עצמי ולהגיע להסדר במהרה, כאשר לא אחת זוהי ההזדמנות הראשונה והכנה שלהם לשבת ולדבר ללא אמוציות וללא "תחושת עליונות", דבר היוצר אצל הצדדים מחויבות גבוהה ורצון להגיע להסדר באופן בלתי אמצעי, זאת לעומת הליך משפטי בו פעמים רבות הצדדים "זוכים" להכרעה אך לא תמיד שותפים לה ושלמים עימה.
חשוב לציין, כי בשונה מהליך משפטי, בו הצדדים יודעים איך הם נכנסים לבית המשפט, אך לא איך הם יצאו ממנו, בהליך של גישור, גורלם של הצדדים נתון בידיהם וכך, חוסר הוודאות הקיים בהליך משפטי מנוטרל״.
עו״ד שי עובד, מומחה בתחום המקרקעין:
מאזן כוחות שוויוני: "כמי שעוסק בתחום המקרקעין, אני נתקל לא אחת בחוסר איזון במשאבים הכספיים בין יזמים וקבלנים לבין רוכשי דירה, בעוד שהיזמים והקבלנים מחזיקים לא פעם סוללת עורכי דין וכיסם העמוק מאפשר להם לנהל הליך ארוך שלא פעם מקריס את הצד המוחלש, עם זאת בהליכים מורכבים דוגמת עסקאות מקרקעין נטיית הלב היא לפנות דווקא להליכי בוררות ולא בהכרח לגישור, מאחר וברוב המקרים ממנים הצדדים את הבורר בהסכמה - אפשר למנות אדם מיומן ובעל יידע מקצועי רב בתחום הספציפי. אפשר אף למנות אדם בעל כישורים כפולים, דהיינו משפטן בעל יידע וניסיון בענף הבניין. ולא חסרים כאלו.
ההליך מאפשר לצדדים לפרוש את טענותיהם באופן רחב ביותר ולהבהיר את כל ההיבטים האפשריים של מקורות הסכסוך כך שלמעשה פסק בורר שיינתן לאחר הליך כפי שפורט לעיל, יהיה נכון גם משפטית, גם טכנית, ובעיקר - סביר להניח שיהיה אף צודק יותר".
עו"ד אורי נחמני, מומחה לדיני משפחה:
"בהליך גישור המגשר מזקק את הצרכים של הצדדים, מלווה אותם בלבטים ומשתתף בהצגת הפתרונות. במסגרת הליך הגישור הפתרונות באים מהצדדים וישנה גמישות להסדרים שונים ולמעשה "אתה כותב את הסכם הגירושין שלך" הליך גישור הוא גם, לרוב, זול יותר. לכן, בחלק מהמקרים עדיף ורצוי לסיים את ההליכים במסגרת זו. יחד עם זאת ישנם לא מעט מקרים בהם התערבות ביהמ"ש הנה מחויבת המציאות.
למשל במקרה בו בני הזוג שהגיעו לגישור נמצאים בשלבים אחרים - בעוד הבעל השלים עם הגירושין ואילו האישה עוד בתקווה לשלום בית, פגישות גישור לא יקדמו את הצדדים שכן הפער גדול מידי. לכן, כל מקרה נדון לגופו בנסיבותיו הספציפיות ובהיקף הסוגיות בהן נדרש בית המשפט להכריע. במסגרת הליך שיפוטי ניתנת האפשרות לקבל הכרעה עם נימוקים לסוגיה זו או אחרת. ניתנת האפשרות לחקור את המומחה על חוות דעתו ולהגיע לחקר האמת. ניהול הליך משפטי מאפשר לצדדים לקחת חלק פעיל בהליך, בחקר האמת וקבלת הכרעה שיפוטית בסוגיות העולות מהסכסוך המשפטי."
לסיכום, אנו למדים כי לכל הליך היתרונות והחסרונות שלו, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהגיע להחלטה מושכלת ורצון אמיתי לפתור את הבעיה בדרך ההתדיינות המתאימה ביותר. חשוב לזכור שאין דרך נכונה אחת וכי הדבר תלוי בנסיבות ובמורכבות המקרה.