אחד מסוגי התביעות שבהם יש חשיבות ממשית לעיתוי הגשת התביעה הוא תביעה למחלת מקצוע – צרידות. מלמדים, מורים, גננות ומרצים סובלים לעיתים קרובות מצרידות עקב דיבור רב ואינם מודעים לעובדה כי הצרידות מוכרת כמחלה המזכה בפיצוי במחלקת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
אלא שהתקופה הטובה ביותר להגשת תביעה כזו הינו בין חנוכה לפסח, תקופה שבה הלימודים רציפים ולפיכך גם הצרידות מורגשת ונשמעת. הגשת תביעה במועדים שבין פסח לחנוכה עלולה לגרום למצב שבו הוועדה הרפואית שתבחן את רמת הצרידות תתקיים בתקופת החופש מועד בו המורה יהיה צרוד פחות מבדרך כלל ומכאן לא יזוכה במלוא זכויותיו.
נתון מעניין נוסף בעניין זה הינו שנשים מורות גננות מרצות סובלות הרבה יותר מגברים מצרידות משמעותית ובהמשך לכך יהיו זכאיות יותר לקבלת קצבת נכות ותגמולים כספיים מהביטוח הלאומי.
על פי תוצאות מחקר חדש שנערך באוניברסיטה בברזיל, שבעים וחמישה אחוזים מהמרצים שדיווחו על הגבלות קשות בשימוש בקול היו נשים. יותר מ-65 אחוזים מהמרצות שהשתתפו במחקר דיווחו כי הן פנו לייעוץ רפואי בשל תלונות הקשורות למערכת הקול, לעומת 35 אחוזים מהמרצים.
המחקר בוצע בקרב 846 מרצים באוניברסיטאות בברזיל בעלי ותק וסביבת עבודה דומה. המשתתפים במחקר התבקשו להשיב האם הם סובלים באופן כרוני מצרידות, כאבים במערכת הקול או כאבי צוואר. הנשאלים התבקשו גם לדווח האם הם נוטלים תרופות עבור סימפטומים במערכת הקול או האם הם פנו באחרונה לייעוץ רפואי על רקע תלונות דומות.
מומחים רפואיים טוענים כי הרגלי הדיבור של גברים ונשים הם שונים, הן מבחינת השימוש בקול בעבודה והן מבחינת הדיבור מחוץ לשעות העבודה ולכן נשים נוטות לסבול יותר מפגיעות במערכת הקול מאשר גברים.
עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת מבחינת מועד הגשת התביעה הוא מועד הגילוי של ממצאים כגון יבלות או עיבוי במיתרי הקול, הנובעים מצרידות מממושכת. המוסד לביטוח לאומי אכן נוטה להכיר בצרידות כמחלת מקצוע אולם מתבצע קיזוז מהתגמולים הכספיים כאשר התביעה מוגשת מאוחר מדי וליתר דיוק מעל שנה מיום הקביעה כי המורה/הגננת סובלים מצרידות.
כאן ישנה חשיבות רבה להתייעצות עם גורם מקצועי לגבי עיתוי הגשת התביעה שכן לעיתים קרובות ישנו פער זמנים בין מועד גילוי הצרידות למועד גילוי הממצאים הרפואיים הנגרמים ממנה.
לרוב רישום האבחנה "צרידות" מופיע בתיק הרפואי של התובע לפני גילוי הממצאים. לרוב התובע גם אינו מופנה באופן מיידי ע"י רופא א.א.ג לבדיקות או לניתוח.
צרידות מטבעה, נוטה להמשך במשך שנים בעיקר כאשר מדובר באיש חינוך.
כאמור עיתוי גילוי הממצאים כמו יבלות או עיבוי מיתרים מופיע לרוב מאוחר יותר ממועד הרישום הראשון של הצרידות. במקרה כזה, כאשר ישנו פער זמנים עלול התובע להיקלע למצב שבו תביעתו תוכר אולם במקרה שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתביעה כבר ממועד הרישום הראשון - התגמולים המגיעים לו יקוזזו באופן שיזוכה לבסוף בפיצוי מינימאלי או לא יזכה לפיצוי כספי כלל.
תקנות הנכים (נפגעי עבודה) מזכות בפיצוי כספי מי שצרידותו בינונית עד קשה, וכן מי שחלילה סובל מאיבוד קול.
מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
כותבת המאמר הינה עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות – לחץ כאן – או פנה באצעות המייל: stagar.adv@gmail.com