בפרשת השבוע, וארא, אנו קוראים את הפסוק: וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וברש"י: "אחות נחשון, מכאן למדנו הנושא אשה צריך לבדוק באחיה".
דברי רש"י מקורם במסכת בבא בתרא (קי.): "ממשמע שנאמר 'בת עמינדב' איני יודע שאחות נחשון היא, [וכי לא ידענו שנשיא שבט יהודה - 'נחשון בן עמינדב' (במדבר א, ז) הוא אחיה של 'אלישבע בת עמינדב'], מה תלמוד לומר 'אחות נחשון', מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה [ולפי שהייתה אחות נחשון שהיה נשיא למטה יהודה לקחה אהרן הכהן לאשה]", ע"כ.
אשת חיל מי ימצא?
רמז יפה לדין זה ש"הנושא אשה צריך לבדוק באחיה", כותב מרן החיד"א זצ"ל בכמה מספריו: "אשת חיל מי ימצא' ראשי תיבות אחי"ם לרמוז שהרוצה ‘אשת חיל’ כיצד ימצא? יבדוק באחיה תחילה".
וראוי לציין בזה דבר נורא המובא בספר "חסידים" (סי' קנ"ו ויעויין עוד בסי' רמ"ג שע"ד תקנ"ז): "אם תראה שלושה דורות ולמעלה זה אחר זה כולם תלמידי חכמים, ואח"כ זרעם עמי הארץ, לא תאמר דברי חכמים בטלים שאמרו (בבא מציעא פה.) 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם' (ישעיה נט, כא) – שוב לא יפסוק התורה מהם, "שהרי נתחתנו במשפחה שאין דינם להיות עמהם תלמידי חכמים, ואמרו חכמים רוב בנים דומים לאחי האם, לכך בניהם עמי הארץ".
"יבדוק באחיה" - מי עוד בדק?
מעניין שהקפדה זו שאנו מוצאים אצל אהרן הכהן בבואו לקחת לו אישה, נמצאת גם אצל אחותו של אהרן הכהן - מרים הנביאה, שנישאת בזכות הדבר הזה שהיה לה אחים צדיקים אהרן ומשה, כמובא במסכת סוטה (יב.) דכלב בן יפונה נשאה על אף שהייתה חולה, משום שבדק באחיה - אהרן ומשה וראה אותם צדיקים, "ומשום שנשאה לשם שמים מעלה עליו הכתוב כאילו ילדה".
כמו כן מצאנו זאת גם בנישואי בנו של אהרן הכהן – אלעזר, שהתורה הק' מרמזת את הדבר - כדברי בעל ה"מאור ושמש" (בתחילת פרשת פנחס) – בזה שמייחסת את "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן". שכמו שאלעזר בן אהרן היה מיוחס גם מצד אמו אלישבע אשת אהרן, שבדק אהרן באחיה נחשון לפני שנשאה, כן היה פנחס בן אלעזר מיוחס גם מצד אמו – בת פוטיאל אשת אלעזר, שבדק אלעזר באחיה לפני שנשאה ומצאם צדיקים, הלא המה קרעתים שמעתים בני קיני כמאמרם ז"ל (סנהדרין קו.) שהיו כולם מיושבי לשכת הגזית.
"יבדוק באחיה" - דבריו החריפים של ספר חסידים
טעם הדבר שיש לבדוק באחיה של האשה, מבואר בגמ' דהוא משום שישנו יסוד מוסד בבריאה ש"רוב בנים דומין לאחי האם". ולכן הבא לישא אשה להקים תולדות יבדוק קודם מי - הם אחיה, מכיון שבניו שיוליד ממנה יהיו דומים לדודיהם אחי אמם.
זהירות יתירה בדבר זה מצאנו בספר "חסידים" לרבי יהודה החסיד, שהחמיר והזהיר מאוד בעניין זה, וחזר על דבריו בכמה מקומות:
"אדם שיכול לקחת אשה שאחיה צדיקים ולוקח אשה שאחיה רשעים, על זה יביאו אותו לדין, שגורם לעצמו שבניו דומין לאחי האם" (סי' שע"ח). "ועל זה נאמר 'מעוות לא יוכל לתקון' וכתיב כי בנים זרים ילדו" (סי' קס"ז). "ואפילו כשמזונותיו בצמצום והאשה עשירה, לא ישאנה אם אחיה רעים ואינם גומלי חסדים, שרוב בנים דומין לאחי האם" (סי' שע"ה – שע"ו). 'בתורה הק' (דברים לג, ד) 'תורה צוה לנו משה מורשה' - צוה לנו שנעשה תקנה שיהא מורשה, כיצד שלא תקח אשה שאחיה רעים אלא שאחיה טובים וחכמים" (סי' תתקצ"ו).
| מקורות: דף על דף , המבשר התורני ועוד