בפרשת השבוע, שמות, אנו קוראים את הפסוק: ויָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף (שמות א', ח). רש"י מבאר: "ויקם מלך חדש". רב ושמואל נחלקו בפירוש המילים "מלך חדש" – אחד מהם סבור כי מדובר במלך חדש ממש, ואילו השני סבור כי פרעה היה אותו מלך, אך גזרותיו התחדשו.
בספר "תורת חיים" במסכת עירובין, מקשר את דברי האגדה הללו להלכה למעשה, ומבאר את המשמעות המעשית של המחלוקת: אם אדם אומר לחברו "אני מוכר לך בית חדש" אך הבית הוא ישן, רק ששופץ והפך למראה חדש, האם מדובר במכירת בית חדש או לא? למאן דאמר "חדש ממש", המקח יתבטל כי "חדש בעינן", אך למאן דאמר "שנתחדשו גזירותיו", המקח קיים, כי הבית נראה כחדש, אף אם לא היה חדש ממש.
בגד חדש
בשו"ת מהרש"ם (חלק ג' סימן שנו), מצאנו שימוש במחלוקת זו בהקשר של דיני אבלות. המהרש"ם דן במקרה שבו אדם נתן את בגדו לחייט לתקן בתוך שנים עשר חודש לאחר פטירת אמו, והחייט השיב כי יחתוך את המקום הקרוע ויתקנו. המהרש"ם מציע כי אם ימציא הבגד מחדש, יהיה לו דין של בגד חדש, משום שנעשו בו שינויים משמעותיים. הוא מביא את המחלוקת בין רב ושמואל כדי להסביר את ההבדל בין "חדש ממש" לבין "שנתחדשו גזירותיו", ומסביר כי גם כאן, אם הבגד שופץ ושונה באופן שייראה כחדש, יש להחשיב אותו כבגד חדש.
למרות זאת, המהרש"ם מציין שבמקרים של מחלוקות בין רב ושמואל, כאשר לא נמסר לנו מהי דעתו של רב ומהי דעתו של שמואל, ההלכה נשארת ספק דרבנן, ויש להקל. הוא מסכם ומביא את הפסק להקל במקרה זה, תוך צירוף שאר טעמים שהביא בתשובתו.
מלך חדש, חידוש המלוכה
"וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ" – רב ושמואל נחלקו בפירוש המילים "מלך חדש". אחד מהם סבור שמדובר במלך חדש ממש, ואילו השני סבור כי אותו פרעה המשיך במלכותו, רק שגזרותיו השתנו. המהרש"א מביא דעה שלישית מתוך מדרש שמות רבה, לפיה חידוש המלוכה נוגע לכך שמצרים הורידו את פרעה ממלכותו לשלושה חודשים, עד שתרצה להם לשעבד את ישראל, ואז חזר למלוך.
ובספר כרם חמד (פר' שמות עמ' פ"ס) הביא שהקשה רבו הגאון מטשעבין מדאיתא לקמן מד. "כי יקח איש אשה חדשה" פרט למחזיר גרושתו, וא"כ למה כאן שהורידוהו ממלכותו וחזר נקרא "מלך חדש"?