בפרשת השבוע, ויחי, אנחנו קוראים: "ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו" והקשו המפרשים הרי איתא בגמ' שאסור לסתור את דברי אביו, א"כ איך היה מותר ליוסף לסתור את דברי אביו ולומר לו לא כן אבי?
בספר "צפנת פענח" כתב: רק בדברי תורה אסור לסתור את דבריו, אבל בשאר דברים מותר, וכן משמע מדברי הרמב"ם הלכות ממרים פרק ו' הלכה י"א ראהו עובר על דברי תורה לא יאמר לו אבא עברת על דברי תורה, אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך.
הרשב"ם כתב על הפסוק "ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי" - כך אמר יוסף ליעקב, לא כן סדורים הבנים כמו שאתה סבור שלא דקדקתי להביאם כסדר לפי ימינך ושמאלך לתת הבכור לימינך והצעיר לשמאלך אלא בימיני לקחתי הבכור והצעיר בשמאלי לכך אתה מעקם ידיך. לא כן אבי, לא עשיתי כן, אלא בכור הבאתי לימינך והצעיר לשמאלך. אמר לו יעקב ידעתי בני ידעתי כי חכם אתה והבאתם כסדר לפי ימיני ושמאלי מפני שאתה סבור שאשים ימיני על הבכור, אבל אני מתכוין לתת ימיני על הצעיר שהוא לימינך. הרי שלא סתר את דבריו.
יש מהפרשנים שכתבו כי דווקא בדבר שכתוב בתורה אסור לסתור את דבריו כדי לא לייחס את הטעות לאביו ובכך לבזותו, אבל שישנה טעות במציאות כיון שאין הדבר כן ואין זה בזיון לאביו מותר לסתור את דבריו.
ובפלא יועץ אות ד' דיבור כתב דבר נפלא רמז להלכה הנ"ל שאסור לומר לאבא לא כן וז"ל אסור לסתר דברי אביו ודברי אמו ודברי רבותיו שאומר לא כן, על זה נאמר תהלים א' ד' "לא כן הרשעים" דהיינו רשעים אומרים להוריהם לא כן.