בגמרא בסנהדרין דף כ' שנינו: "שקר החן – זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי – זה דורו של חזקיה, אשה יראת ד' היא תתהלל – זה דורו של רבי יוחנן בן אלעאי, שהיו שישה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקים בתורה."
האם טלית אחת עולה לשני אנשים יחד?
בספר דעת נוטה נכתב כי נשאל הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל שאלה לגבי שניים שמתעטפים יחד בטלית אחת – האם שניהם מקיימים את מצוות הציצית?
תשובתו הייתה: "נסתפקתי בזה."
והנה, בשולחן ערוך (סימן ח' סעיף ה') כתוב: "אם שניים או שלושה מתעטפים בטלית כאחת, כולם מברכים." רוב מפרשי השולחן ערוך הבהירו כי כל אחד מתעטף בטליתו באותו הזמן. אך בפרי מגדים שם כתב כי גם אם עשרה מתעטפים בטלית אחת ממש, מברכים כולם, שכן מבואר (בסימן י"ד סעיף ה') שטלית של שותפים חייבת בציצית.
מדוע למדו בטלית אחת?
בפשטות, ניתן להבין כי המעלה של דורו של רבי יוחנן בן אלעאי הייתה בכך שלמדו תורה מתוך דחק, כפי שמבאר רש"י: "עניים היו, ואעפ"כ ישבו והגו בתורת ד'."
הגאון רבי חיים שמואלביץ ז"ל (בשיחות מוסר, מאמר ל"ו) מבאר את הגמרא בהיבט נוסף. הוא אומר: אם כל אחד מהשישה מושך לעצמו בטלית אחת, לעולם לא יצליחו להתכסות. וזהו סוד מעלתם של תלמידי רבי יוחנן בן אלעאי – שכל אחד מהם היה אכפת לו ודאג לטובת השני, וממילא יכלו להתכסות יחד בטלית אחת.
בנוסף, כתבו בספרים לבאר את השייכות של "אשה יראת ד' היא תתהלל" לדורו של רבי יוחנן בן אלעאי, שבו היו שישה תלמידים מתכסין בטלית אחת. מכך אפשר להבין, שאם הם היו יכולים להגיע למדרגה כזו של מסירות נפש והתנתקות מהבלי העולם הזה לטובת התורה, הרי שזו יכולה להיות תוצאה של "אשה יראת ד' היא תתהלל" – האמא המחנכת שהשפיעה והחדירה בהם אהבת תורה ללא גבול, וגרמה להם לוותר על כל מחמדי תבל כדי לזכות בכתר תורה.