בדף היומי במסכת סנהדרין (י"ט) מובא: "המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו". דרשת הגמרא מעלה על נס את הערך הרב שיש בהכנסת יתום לביתו, שזכות תיחשב לו לאדם כאילו ילדו ממש את אותו יתום. אך גם מעוררת שאלה מעניינת בהלכה: האם גידול יתום בתוך הבית יכול להיחשב כהשלמה לקיום מצוות פריה ורביה?
הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל מעלה בהגהותיו על אבן העזר (סימן א') ספק חשוב בעניין זה: "נסתפקתי במי שגידל יתום בתוך ביתו אם נחשב זה קיום מצות פריה ורביה כיון שאמרו חז"ל המגדל יתום כאילו ילדו". לדבריו, אם גידול יתום נחשב כמו לידת ילד, אזי ייתכן שהוא מקיים בכך את מצוות פריה ורביה וכתב שיש להחזיקו כבן היות וגדול כח האימוץ עד להחשיבו כבן ממש. אמנם רוב הפוסקים חלקו עליו שהרי אינו בנו ממש.
בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ד סימן כ"ב) מבאר כי למרות שמובא בגמרא "מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", הכוונה היא רק לענין גודל השכר שבדבר, ולא לגבי תוקף משפטי של היותו "בן" של המגדל. הוא טוען כי לא ניתן לכתוב בשטרות על המאומץ את תואר "בני" רק משום שמגדלו, שכן זהו רק ביטוי לעשיית חסד ולא לתוקף משפטי. עם זאת, יש לציין כי בהלכה בשו"ע (חושן משפט, רמ"א, סימן מ"ב) נאמר כי אם המאמץ כותב על המאומץ "בני", השטר כשר, משום שגדלו באופן כזה שמותר לקרוא לו "בן".
יצירת אדם בספר יצירה
בעניין זה, בשו"ת "חכם צבי" (סי' צ"ג), נדונה שאלה דומה: האם יצירת "גולם" על ידי ספר יצירה נחשבת כתולדה של היוצר? וכך הוא כותב: "נסתפקתי, אדם הנוצר על ידי ספר יצירה... מי מצטרף לעשרה לדברים הצריכין עשרה כגון קדיש וקדושה…" כפי שצדיק המגדל יתום בביתו יחשב כבנו ממש. הגאון לא הסכים עם הרעיון, וקבע כי "גולם" זה לא נחשב "ילד" של הצדיק שיצרו.
הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל, בהגהותיו על אבן העזר (סימן א' סעיף א'), שואל שאלה זו מתוך ניסיונו האישי, שכן התייתם בילדותו ואומץ על-ידי המגיד מדובנא.
בנוגע לאנשים שלא זכו לפרי בטן, כתב הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל ("חיי עולם", פרשת וישב, פ' ל"א) ומציין לדברי החפץ חיים ("שם עולם", פ' ט"ו), שמכאן עצה לאדם שלא זכה לילדים ייטיב לעשות אם יממן את לימודיו של ילד עד שיגדל לתלמיד חכם, ובכך ייחשב לו בבית דין של מעלה כאילו הניח בן ממש.