"מסובב כל עלמין" | מקורות נפלאים על מנהג משחק הסביבון

בספר "אוצר כל מנהגי ישורון" נכתב על הטעם למשחק הסביבון: הטעם שאנו משחקים בגלגלן (סביבון) בימי חג החנוכה, כי גזרו היוונים לא ללמוד תורה, כפי שאנו אומרים בתפילה 'להשכיחם תורתך'. כדי שלא יתאספו קבוצות קבוצות, מצאו חכמים עצה נפלאה לשחק בגלגלן ולהראות לאויבי ישראל שאינם לומדים אלא משחקים. ולכן נשאר לנו המשחק כזכר לנס.

מעץ או מכסף

בספר בני יששכר מבואר שיש לעשות את הסביבון דווקא מעץ, ומביא את הסימן "ואתה... קח לך עץ וכתוב עליו 'ליהודה' וכו' וקרב אותם אחד אל אחד." לפי דברי הבני יששכר, יש בכך רמז לשני המשיחים שעתידים לקום לישראל, והגאולה הראשונה צריכה להיות מקושרת לגאולה האחרת.

בספר "מנהגי החתם סופר" מובא שחת"ם סופר עצמו היה משחק בלילות החנוכה עם סביבון עשוי כסף. הדבר מעורר את השאלה האם הסביבון צריך להיות מעץ או מכסף, אך מה שבטוח הוא שהמשמעות הרוחנית של המשחק נשארה מרכזית.

אותיות מחכימות

האותיות החרוטות על הסביבון, נ-ג-ה-ש או נ-ג-ה-פ, בפשטות הן נוטריקון של המילים: "נס גדול היה שם" או "נס גדול היה פה", בהתאמה לסביבוני ארץ ישראל. אך בספרי החסידות מצאו גם רמזים נוספים לאותיות אלו. בספר "צמח צדיק" נכתב כי חנוכה הוא זמן חיתום הדין של השנה, כאשר האותיות ג-שנ"ה הן ראשי תיבות של "גמר שנה", ויש לשוב בתשובה בזמן חיתום הדין.

בספר "אמרי פנחס" כתוב על המנהג לרשום על הסביבון את האותיות נ-ג-ש-ה, שמשמעותן היא: "נרות, שמונה, הלל, גמור". הסביר בעל ה"דמשק אליעזר" כי היה ניתן לכתוב את המילים הללו בצורה מפורשת על שלטים, אך בחרו לכתוב אותן בר"ת ובסביבון קטן, כדי שיהיה זה רמז, ולא הודעה ישירה. הסיבוב הבלתי פוסק של הסביבון מסמל את הפירסום של הנס.

מלמעלה למטה

מספר הגה"ח הרב נתן אורטנר בספרו על בעל הבני יששכר, כי כשהיה ילד והיה בביהמ"ד של כ"ק האדמו"ר מהר"א מבעלזא, חיפש את משמשו בקודש באחד מלילות חנוכה סביבון מעץ שעליו חרוטה האות ש ולא פ. כשנתן לו את הסביבון, אמר לו האדמו"ר: "היום שיחקתי בסביבון שלך, דע שהבני יששכר אומר שאם מסובבים אותו למטה, הוא יסתובב למעלה."

הבני יששכר מבאר בספרו ששונה הרעשן בו נוהגים בחג פורים, שבו האחיזה היא מלמטה, משום שבחג פורים, בזכות מרדכי הצדיק, הייתה התעוררות מלמטה. אך בחנוכה, הייתה התעוררות מלמעלה, כפי שנראה בנס פך השמן, שהיה שינוי בטבע