בדף היומי במסכת סנהדרין (דף ח' עמוד א') אנו לומדים את הפסוק "כקטן כגדול תשמעון" (דברים א', י"ז). לכאורה, נראה שהפסוק מדבר על יחס שווה לאדם קטן ולגדול, כפי שגם מפרש התרגום: "מילי זערא כרבא תשמעון" - כלומר יש להקשיב לדבריו של אדם פשוט כמו להקשיב לדבריו של אדם חשוב.
אך מדוע לא לפרש את הפסוק כפשוטו? מדוע יש צורך לפרש את הפסוק כמתייחס לדין פרוטה כדין מאה? הרי אם היינו מפרשים את הפסוק כפשוטו, עדיין היה ברור שצריך לדון כל תיק בצורה יסודית, בלי קשר לסכום הכסף.
רבי חיים קנייבסקי זצ"ל בספרו "טעמא דקרא" מציע פירוש מעניין. הוא מסביר שהגמרא דנה כאן בסדר העדיפויות של הדיינים. הגמרא שואלת למה צריך הפסוק "כקטן כגדול תשמעון" ללמדנו שצריך לדון דין פרוטה כמו דין מאה מנה, הרי זה מובן מאליו! אלא, הפסוק בא ללמדנו הלכה אחרת: שאם בא לפני הדיין דין של פרוטה, ואחר כך בא לפניו דין של מאה מנה, חייב הדיין לדון קודם את דין הפרוטה, כי הוא בא לפניו ראשון.
לפי פירוש זה, הפסוק "כקטן כגדול תשמעון" מלמד אותנו ש"קטן" מתייחס לדין פרוטה, ו"גדול" מתייחס לדין מאה מנה, וחייבים לדון את שניהם באותה רצינות, וגם את הדין שהגיע ראשון, אפילו שהוא "קטן" יותר.