פרשת השבוע, פרשת וישב, מספרת את סיפור מכירת יוסף ע"י אחיו וירידתו למצרים. במקורותינו מובא שעשרת הרוגי מלכות שהוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי, היו תיקון לעשרת השבטים שהיו במכירת יוסף. ורמז מצאו לכך בדברי הפסוק "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו... ומכרו ומת הגנב ההוא" (דברים כד, ז) אשר קושר את חטא גניבת ו/או מכירת נפש לעונש מיתה.
הקשר של ראובן ויוסף במכירה
אולם, שאלה מתבקשת עולה: מדוע ראובן ויוסף נכללים בעשרת הרוגי מלכות, הרי הם לא נטלו חלק במכירת יוסף?
המקורות מציעים מספר תירוצים לשאלה זו:
רבינו בחיי מפרש שיוסף הוא העשירי, כיוון שעל ידי התנהגותו גרם לאחים לשנוא אותו. בפירוש נוסף מובא שראובן לא חייב על מכירת יוסף, אבל הוא מקבל כאן את העונש על מעשה בלהה. יש המבארים שאף שראובן לא מכר את יוסף באופן פעיל, אך גם הוא לא גילה לאביו יעקב את הדבר ולכן גם הוא נדרש לתקן.
יש שכתבו שרבי עקיבא, אשר מזוהה כגלגול נשמתו של יוסף, נהרג כנגד "אחד" – כלומר כנגד השכינה ששיתפו אותה האחים במעשה המכירה. רבי שמשון מאוסטרופולי מביא רעיון זה ומבאר אותו בעזרת רמז בפסוק "וכל מעשר בקר וצאן... כל אשר יעבור תחת השבט, העשירי יהיה קודש לה'" (ויקרא כז, לב).
בנוסף לתירוצים אלו, ידוע בשם הגר"א שעשרת הרוגי מלכות היו כל אחד משבט אחר, ומותם בא ככפרה על אחי יוסף שמכרוהו. הגר"א מסביר שהאחים שתפו את הקב"ה עמהם, וכביכול צריך כפרה על בחינה זו ששיתפו שם שמים במכירת יוסף. הכפרה לזה היה רבי עקיבא, שלא בא משום שבט שהרי היה בן גרים.