הרב יעקב משה חרל"פ, שנולד בירושלים בכ"ט בשבט תרמ"ב ונפטר בה בז' בכסלו תשי"ב היה דמות מרכזית בציונות הדתית. הרב חרל"פ נודע כפוסק, מקובל, וראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול. בנוסף, שימש כרב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
פירוש השם חרל"פ הוא ראשי התיבות: חייא ראש לגולי פורטוגל (או פולין). מקור המשפחה הוא ממשפחת בני חייא (בן חיים), המתייחסת ישירות למשפחת מלכי יהודה, דרך ראשי הגלות מבבל. על פי מגילת יוחסין שנשתמרה במשפחה, היא מיוחסת לדוד המלך.
הרב חרל"פ היה תלמידו המובהק של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וקשר עמוק ביניהם נוצר מיד עם עלייתו של הרב קוק לארץ ישראל. השפעתו של הרב קוק ניכרת בהגותו של הרב חרל"פ, ובפרט בתפיסתו את ארץ ישראל וחשיבות יישובה. הרב חרל"פ ראה בבניין הארץ שלב חשוב בתהליך הגאולה, ושמח מאוד על הקמת מדינת ישראל.
הרב חרל"פ התנגד נחרצות לכל ויתור על חלקים מארץ ישראל, ואף אסר כל שיתוף פעולה עם תוכנית כזו. בעיניו, מסירת שטחים לידי זרים היתה בגידה חמורה בזכות העם על הארץ. הוא הדגיש את קדושתו המהותית של עם ישראל, וקבע שכל אדם מישראל קשור לקדושה ביסודו, גם אם חטא.
הרב חרל"פ נודע בהנהגותיו הייחודיות, ביניהם הקפדתו שלא לצאת משטחי ארץ ישראל לעולם. סיפור ידוע מספר על מסע שערך עם הרב קוק. במהלך המסע, הוחלט להפליג מחיפה ליפו באוניה. הרב חרל"פ, שחשש שהאוניה תרחק מקו החוף, נפרד מהם ונסע ביבשה. כשהספינה נלכדה בסערה, אמר הרב קוק שניצלו בזכות הקפדתו של הרב חרל"פ.
הרב חרל"פ חיבר ספרים רבים בתחומי ההלכה, האמונה, והקבלה. סדרות ספריו העיקריות הן "בית זבול", המוקדשת להלכה ותלמוד, ו"מי מרום", המתמקדת באמונה והגות. ספריו משפיעים עד היום על לומדי תורה, וממשיכים להנחיל את תורתו לדורות.
הרב יעקב משה חרל"פ נפטר בז' בכסלו תשי"ב ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים