הרב שילה רפאל זצ"ל | שורות מתולדותיו לרגל יום פטירתו

כשהיה ילד בשנת תש"ו פרצו חיילים בריטים לבית משפחתו בשבת על מנת לעצור את סבו. הרב מימון סרב להיעצר בשבת והחיילים נאלצו להוציאו בכוח תוך שהם אף מכים אותו. הרב רפאל סיפר לימים כי אירוע זה חיזק אצלו את הצורך בהקמת מדינה יהודית.

הרב רפאל למד בבית הספר הממלכתי דתי "לדוגמה" בירושלים יחד עם הרב אליהו בקשי דורון לימים הרב הראשי לישראל. במקביל ללימודיו בבית הספר למד הרב רפאל גם גמרא היה חניך בתנועת בני עקיבא ואף פרסם מאמרים בעיתון "הצופה לילדים". בהמשך פרסם כתבות בעיתון "הצופה" תחת שם העט נ. יהלם ראשי תיבות של "נכד יהודה לייב מימון".

בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת הדרום ברחובות ולאחר מכן בישיבת קול תורה בירושלים שם היה לתלמידו של הרב שלמה זלמן אויערבאך אותו ראה כרבו המובהק. במקביל התקרב הרב רפאל לחסידות גור והיה מבאי הטישים של הרבי מגור רבי ישראל אלתר.

בשנת תש"ד נישא הרב רפאל למינה בתו של הרב אהרן כץ ראש ישיבת פתח תקווה. לאחר נישואיו למד במכון הארי פישל ובמקביל הקים את "בית התלמוד" כולל להכשרת רבנים ודיינים. בסוף שנת תשכ"ט נבחר לתפקיד רב בית הכנסת אוהל יצחק שבקריית משה. חלק מתושבי השכונה התנגדו למינויו היות שלא שירת בצבא. בעקבות זאת התגייס הרב רפאל ושירת במשך שלושה חודשים על אף שהיה פטור משירות צבאי.

בשנת תשל"ט מונה לדיין בבית הדין הרבני ברחובות ולאחר מכן בירושלים. הרב רפאל נודע בטיפולו המסור בנשים מסורבות גט ובמדיניותו הנוקשה כלפי בעלים מעגנים. בשנת תשמ"ט בגיל 49 מונה הרב רפאל לאב בית הדין האזורי בירושלים. הוא היה מתון בהשקפותיו הפוליטיות ותמך בפשרה טריטוריאלית אף שנמנע מלהביע את דעותיו אלו בפומבי.

במקביל יזם הרב רפאל את הקמת "המכון להוצאת ראשונים ואחרונים" במסגרת "יד הרב מימון". המכון ההדיר והוציא לאור כתבי ראשונים ואחרונים ביניהם מהדורה חדשה של חידושי הריטב"א על מסכתות חולין ובבא מציעא. על עבודתו זו זכה הרב רפאל בפרס הרב קוק לספרי מחקר מטעם עיריית תל אביב-יפו.

בקיץ תשנ"ד הוא חלה ונפטר בג' בכסלו תשנ"ה בגיל 54. לאחר פטירתו יצא לאור ספרו "משכן שילה" המכיל קובץ חידושים ופסקי דין שלו. זכרו של הרב רפאל הונצח ברחוב "משכן שילה" בשכונת רמת בית הכרם בירושלים