לומדי הדף היומי עסקו השבוע בדברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף קסא, ב, המציגה בפנינו תופעה מרתקת: אמוראים נוהגים לחתום על גיטין בציורים ייחודיים במקום בשמם המלא. "רב צייר כוורא", כלומר דג, ו"רב חנינא צייר חרותא", כלומר חריות של דקל. מדוע בחרו דווקא בסימנים אלו? מה עומד מאחורי חתימות אלו?
רב והדג: סמל אישי או הרגל אכילה?
מקורות שונים מציעים קשר בין חתימת הדג למחלת המעיים שממנה סבל רב. ידוע כי שמואל ריפא אותו באמצעות "כסא דהרסנא" (דגים קטנים מטוגנים). דברי רב עצמו מחזקים קשר זה: "הרגיל בדגים אינו בא לידי חולי מעיים". ייתכן שהדג הפך לסמל אישי של ריפוי והודיה עבור רב, וחתימתו שימשה כמעין "מצבת זיכרון" לישועתו.
רשב"ם פוסל את הרעיון לחפש משמעויות נסתרות מאחורי הציורים. לדעתו, הדג משקף הרגלי אכילה פשוטים: "זה נהג לאכול דגים". אולם, קביעה זו סותרת מקורות אחרים, מהם עולה שדווקא גוזלות היו חביבות על רב.
המהרש"ל מנסה ליישב את הסתירה: רב אמנם אכל גוזלות, אך הקפיד לאכול "דגים גדולים לכבוד שבת", כפי שמשתקף מדבריו במסכת שבת קי"ח, ב. ייתכן שהדג סימל עבורו את עונג השבת ואת ההידור במצווה זו.
בגמרא בשבת קי"ח, ב, מופיע שרב עודד גם אכילת "כסא דהרסנא" לכבוד שבת, דבר המחזק את הקשר בין רב לבין הדג כמאכל חשוב, גם אם לא אהוב במיוחד.
רב חנינא ותמרים
בש"ס מוזכרת חיבתו של רב חנינא לתמרים. במסכת פסחים קיט, ב, אמרו: "רב חנינא בר שילא ורבי יוחנן אמרו כגון תמרים קליות ואגוזים". ייתכן שהאמורא רב חנינא בר שילא הוא אותו רב חנינא שחתם בציור חריות של דקל.
באיכה רבה פתיחתא לד, אמר רבי חנינא: "קודם לארבעים שנה היו נוטעים תמרים בבבל, לומר שמיני מתיקה מרגלת לשון לתורה". דברים אלו מעידים על חשיבותם של התמרים בעיניו, אולי כסמל למתיקות הלימוד והתורה.
פרשנויות נוספות לחתימת הדג: שתיקה וסבלנות בלימוד
יש הרואים בחתימת הדג של רב ביטוי עמוק יותר לאישיותו. מקובץ "בית אהרן וישראל" מתאר אותו כאדם שקול, חסיד שתיקה וממעט בדיבור, אפילו בדברי תורה. חתימת הדג, היצור השותק לעד, עשויה להיות סמל לחשיבות הדיבור המועט, התמצות והיעילות.
המקור קושר בין חתימת הדג לאמרתו "כוורא סמוך למיסרחיה מעלי". הדג מסמל במשל זה את תלמיד החכם המתפתח ובהדרגה מגיע להבנה מעמיקה ועמוקה, כמו הדג המשתבח עם הזמן. חתימת הדג עשויה להיות תזכורת לתלמידיו ולעצמו לחשיבות הלימוד הסבלני וההתמדה.
האם ציור דג עובר על איסור עשיית צורת מזלות?
עוד דנו הפוסקים האם ציור דג עלול להיות איסור "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב", היות ומזל אדר הוא מזל דגים? הוא מציע פתרון המבוסס על הופעת שאר המזלות בלשון יחיד, בעוד מזל דגים מופיע בלשון רבים. לפי פרשנות זו, איסור עשיית צורת מזל מתייחס רק לציור שני דגים או יותר, ולכן ציור דג אחד מותר.
חתימת הספינה
עוד נציין שר' אברהם אזולאי, אבי זקנו של החיד"א, חתם בצורת ספינה לזכר הצלתו מטביעה. דוגמה זו מחזקת את הרעיון שחתימות הציורים עשויות לשקף אירועים אישיים משמעותיים בחיי האמורא.
מקורות | קובץ בית אהרן וישראל ועוד