לומדי הדף היומי עסקו השבוע בדברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף קס העוסקת בדיני שטרות, והפרק נקרא "גט פשוט". לכאורה, השם "גט" מתייחס לשטר כריתות, אך רש"י ובעלי התוספות מבהירים שכל שטר חוב נקרא "גט".
מה מקור השם "גט", ומדוע הוא משמש דווקא לכינוי שטר כריתות?
הראשונים חלוקים בדעותיהם:
דעה א': יש שפירשו שהמילה "גט" פירושה שטר באופן כללי, ורק עם הזמן התקבע השימוש בה לשטר כריתות. רש"י מסביר זאת בכך שבני אדם התרגלו להשתמש במילה "גט" רק עבור שטר כריתות. בעל שלטי גיבורים מוסיף סיפור מהירושלמי על אבן בכרכי הים ששמה "גטא" כי היא מגרשת את כל חברותיה.
דעה ב': ראשונים אחרים סבורים שהשם "גט" ייחודי לשטר כריתות. יש שמסבירים זאת בכך ששטר הכריתות נכתב ב-12 שורות, כמספר האותיות במילה "גט". המהרי"ט אלגזי מציע הסבר יפה: האותיות ג' ו-ט' אינן מופיעות זו לצד זו בתנ"ך. לכן, המילה "גט" מסמלת בצורה מושלמת את הפירוד בין בני הזוג.
דעה ג': הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל מציע לשלב את שני ההסברים. הוא מציין שמצא צירופי אותיות נוספים שאינם מופיעים בתנ"ך, אך בחרו במילה "גט" כי היא מסמלת גם את 12 השורות בגט וגם את הפירוד.
האם 12 שורות הכרחיות לכתיבת גט?
הרמ"א פוסק שבמקרים מסוימים ניתן להכשיר גט שנכתב בפחות מ-12 שורות. הרשב"א אף סבור שניתן להכשיר גט כזה לגמרי, בהסתמך על המשנה שמתירה לכתוב גט על עלה של זית, שבו אין מקום ל-12 שורות.
| מקורות עמהד"ה