תחנון בלי נפילת אפיים? לא לומר בכלל? הכל על מנהג ירושלים

הקשר בין ספר תורה לתחנון

שיטת הרמ"א: הרמ"א, בהתבסס על הרוקח, פוסק שאין ליפול אפיים במקום שאין ספר תורה, משום שנאמר: "וייפול על פניו ארצה לפני ארון ה'". נימוק זה מעלה את השאלה מה נחשב "לפני ה'" – האם רק הימצאות ספר תורה במקום מהווה קריטריון, או שמא קיימים גורמים נוספים?

כמה אחרונים מציעים פרשנויות שונות למושג "לפני ה'", ומכאן נובעות דעות שונות בנוגע לצורך בספר תורה עבור נפילת אפיים.

ספרים כארון ספרים: המשנ"ב מציין מחלוקת האם הימצאות ספרים רבים, המהווים ארון ספרים של תלמיד חכם או של בני העיר, נחשבת "לפני ה'". גישה זו רואה בארון הספרים מעין תחליף לספר תורה, מתוך תפיסה שגם לימוד תורה מתוך ספרים אחרים מהווה קירבה לה'.

חצר בית הכנסת: מקור אחר מתיר נפילת אפיים בחצר בית הכנסת, בהנחה שרואים משם את ספר התורה, ולכן החצר נחשבת נטפלת לבית הכנסת ומהווה חלק מ"לפני ה'".

אמירת תחנון בירושלים

בירושלים נהוג ליפול אפיים גם ללא ספר תורה, מתוך תפיסה שכל עיר הקודש נחשבת "לפני ה'". עם זאת, יש שצמצמו מנהג זה לירושלים העתיקה בלבד. אמירת תחנון בירושלים

מנהג ירושלים ליפול אפיים ללא ספר תורה מעורר עניין מיוחד. מקורות אחדים מציינים שמנהג זה קיים בקרב אשכנזים וספרדים כאחד, ורואים בו חיזוק למעמד ירושלים כמקום קדוש, המאפשר קיום נפילת אפיים ללא תלות בספר תורה פיזי.

ספר "מזבח אדמה" מציע הסבר מעניין למנהג ירושלים: עיר הקודש עדיפה מבית שיש בו ספרים, ולכן מותר ליפול אפיים בירושלים אפילו לשיטת הרוקח, האוסר זאת בדרך כלל ללא ספר תורה.