הרב מנחם מנדל מנדלזון זצ"ל שיום פטירותו חל בכ"ז חשוון - היה דמות מרתקת ורבת פעלים שדרכו רצופה במעשים מפעימים ומרגשים. הוא נולד בשנת תרצ"ח (1938) בקריית אתא, הנקראת אז "כפר עטא". רבי מנם מנדל נקרא על שמו של סבו, ראש ישיבת פלוצק המהוללת בפולין. אביו, הרב בנימין מנדלזון, שימש כרב היישוב, ובכך הנחיל לבנו מורשת מפוארת של תורה ויראת שמיים.
ילדותו של הרב מנדלזון עברה עליו בלימוד תורה, תחילה בכפר אתא ולאחר מכן בישיבות נחשבות בירושלים: ישיבת סלונים וישיבת שפת אמת. בישיבה זו התקרב לאדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר, . הסמכתו לרבנות ניתנה לו על ידי גדולי הדור: הרב דב בריש ווידנפלד והרב ישראל יצחק רייזמן.
נישואיו לרבנית בילא חיה, בתו של ראש ישיבת שומרי אמונים, הרב יוסף מאיר פולק, הייתה אבן דרך משמעותית בחייו. הקשר המשפחתי הייחודי, שהקיף גם את האדמו"ר רבי אברהם אלטר ואת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, הוסיף נופך מיוחד לחייו.
לאחר נישואיו שקע הרב מנדלזון בלימוד תורה בכוללים של חסידות בעלז וישיבת שפת אמת. במקביל, פתח שיעור תורה מיוחד לעולים חדשים בני עדות המזרח, ובכך קירב אותם אל עולם התורה והמסורת. פעילותו החינוכית התרחבה גם להקמת רשת שיעורי התורה "תורה ויהדות לעם", יחד עם הרב חיים ברים והרב מרדכי דוד לודמיר.
לאחר פטירת אביו, נכנס הרב מנדלזון לנעליו כרב מושב קוממיות, תפקיד אותו מילא במסירות במשך שלושים שנה. הוא התפרסם כדרשן מרתק שמשך אליו קהל רב, ובכך הפיץ תורה ודעת ברחבי הארץ.
הרב מנדלזון היה פעיל נלהב למען קיום מצוות שמיטה כהלכתה, והקים את "קרן השביעית" במטרה לתמוך בחקלאים שומרי שמיטה. הוא המשיך את מורשת אביו גם בתחום אפיית המצות, ופיקח על מאפיית המצות במושב.
פטירתו של הרב מנדלזון בכ"ז בחשוון תשע"ב (24 בנובמבר 2011) היתה אבידה גדולה לעולם התורה והחסידות. מסע הלוויתו עבר בבתי המדרש של חסידות בעלז וחסידות גור, ובכך הדגיש את הקשר המיוחד שלו לשני העולמות. הוא נקבר בהר המנוחות בירושלים, שם נטמן לצד גדולי ישראל.
הרב מנדלזון הותיר אחריו משפחה ענפה, ביניהם בניו הרבנים: הרב אהרן, הרב משה יוסף מאיר, הרב אברהם מרדכי ז"ל, הרב אביגדור והרב ישראל. חתניו גם הם תלמידי חכמים וראשי ישיבות, ובכך ממשיך את מורשתו התורנית לדורות הבאים.