רבי רפאל יוסף חזן - הראשון לציון שיום הילולא שלו חל בכ"ג חשוון - היה דמות מרכזית בתולדות יהדות המזרח במאה ה-18 וה-19. הוא נולד באיזמיר בשנת ה'תק"א (1741) למשפחת רבנים בעלת ייחוס מפואר, שהגיע עד הרמב"ן במאה ה-13. אביו, הרב חיים חזן, נפטר בהיותו צעיר, וקרובי משפחה ונדבנים מהקהילה היהודית באיזמיר סייעו לו להמשיך את לימודיו התורניים.
כבר בגיל 17, החל הרב חזן למסור דרשות בציבור, ובגיל 29 מונה לדיין באיזמיר. הוא המשיך לטפס בסולם ההיררכיה הרבנית, ושימש כר"מ, מורה צדק, ולבסוף כרב הכולל של איזמיר. בשנת ה'תקע"ג, בגיל 72, עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון, שם שימש כאב בית דין. בשנת ה'תקע"ח מונה לתפקיד היוקרתי ביותר - ראשון לציון בירושלים.
מסופר שכאשר נודע על מינויו לראשון לציון, יהודי ליבורנו הדליקו את כל עששיות בתי הכנסת בעיר לכל השבת, מרוב שמחה.
הרב חזן נודע בבקיאותו הרחבה בכל תחומי התורה, כולל בתורת הסוד. הוא השיב לשאלות הלכתיות מאלפי שואלים מכל רחבי העולם היהודי, כולל תלמידי הגאון מווילנה. ספרו "חקרי לב", הכולל שו"ת וחידושים הלכתיים על ארבעת חלקי השולחן ערוך, הפך לאחד מספרי ההלכה החשובים ביותר שנכתבו.
רבי רפאל יוסף חזן זצ"ל - עובדות והנהגות
אחד הסיפורים הממחישים את בקיאותו ופיקחותו מתאר אדם ששתה חלב שנחלב על ידי גוי, בלי שראה אותו ישראל. הרב חזן, לאחר ששמע על המקרה, אמר לאותו אדם: "התורה הקדושה היא תתבע עלבונה לצבות בטן ולנפיל ירך". מסופר שאותו אדם נפטר כעבור ימים ספורים.
לצד בקיאותו התורנית, הרב חזן נודע גם באישיותו המיוחדת: הוא היה ידוע בצניעותו, מחל על כבודו האישי, והדגיש את חשיבות לימוד התורה מתוך רצון כנה וטהור. סיפור נוסף אודותיו מספר שכשהיה מוכיח אנשים בפני בניו, היה מזהיר אותם שלא יאמרו את דבריו לאחרים, משום ש"אני מדבר לשם שמים ועושים לי כבוד ומקבלים ממני, מה שאין כן אם מדברים אתם".
אפילו בשנותיו האחרונות, כאשר חלה ולא היה יכול לאכול דברי מאכל קשים, אמר לבני ביתו: "תהילות לאל יתברך כי לא יש לי דבר המעכב לעסוק בתורה, דקמו עיני מראות ח"ו, דאפילו לבתי עיניים איני צריך, ואני רואה בטוב לחזות בנועם בספרים. ואילו דבר המעכב את האכילה הנוגע לגוף לא איכפת לי".
הרב חזן העמיד תלמידים רבים, ביניהם בניו, חתנו הרב יעקב חיים פאלאג'י ונכדו הרב חיים פאלאג'י. צאצאיו המשיכו את דרכו התורנית, ובנו, הרב חיים דוד חזן, אף מילא את תפקיד הראשון לציון.
רפאל יוסף חזן היה דמות מופת בעולם התורה וההלכה, והשפעתו על עולם היהדות ניכרת גם היום. הוא הותיר אחריו מורשת עשירה, הן בכתביו והן בתלמידיו הרבים שהמשיכו להפיץ את תורתו.