חודש חשוון שראש חודש שלו יחול ביום שישי הקרוב, הוא החודש השני מחודשי השנה שמונים מתשרי. חודש חשוון מכונה בלשון המקרא גם בלשון ‘בול’ כדברי הכתוב: ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמני וגו’ (מלכים א ו)
בול, על שום מה?
בול הוא לשון בלה, לפי שבחודש חשוון עשב השדה נבלל ומתערב כדי שיהיה ראוי למאכל לבהמות. יש אומרים שבול הוא לשון ‘יבול’ מפני שבחודש זה הוא עת עונת החרישה והזריעה. ויש אומרים שטעם הכינוי התנכ"י ל‘בול’ הוא מפני שבחודש זה הוא זמן בו המטיר הקב"ה מבול על הארץ בדורו של נח, (בול מלשון מבול) ובכל חודש חשוון היה העולם נאחז בבעטה שמא שוב התרגש עליו מבול.
מר, על שום מה
וכמו יתר החודשים שמם נקבע לבסוף על פי הגולים כפי שמרו חז"ל: "שמות החודשים עלו מבבל", לגבי משמעות השם חשוון רבו המחלוקות ויש טוענים לכמה גילולים שעבר על שם זה מאכדית עתיקה ועד שהתקבל בשמו ‘מר חשוון’, לגבי המר יש שאמרו שהוא מלשון ‘מר’ מדלי היינו ‘טיפות’ שבחודש זה הגשם הראשון נראה בארץ. ויש שאמרו שהוא מלשון מרירות חודש זה ירד בו כמאור המבול בזמן נח וגם אין בו חג מועד או יומא דפגרא.
זמן התחלת הגשם
בז’ לחודש עם ישראל יחל לבקש על גשמי השנה בברכת שמונה עשרה ומבקשים "ותן טל ומטר לברכה’. מנהג זה הוא לבני ארץ ישראל, אנשי חו"ל מתחילים לבקש על הגשמים רק שישים יום אחר תקופת תשרי. אך זמן סיום בקשת הגשמים מסתיים בארץ כבחו"ל ביו"ט ראשון של פסח.
חיזוק הלימוד בחודש זה
מרן החיד"א כותב שעבודת ה’ בחודש זה היא זימן טוב לכל השנה, והיא גם משקפת לאדם האם עבדותו בימים הקודשים של חג תשרי. וכך כתב בספרו מורה אצבע (אות רח"ץ)
אחר החג וחודש חשון יתאמץ ביראת שמים ותלמוד תורה לשמה כי תחילת השנה הוי סימנא טבא לכל השנה, ועתה כי קרוב הוא לעשרת ימי תושבה צריך להורות ולהראות כי כל מה שעשה לא היה לפנים ח"ו, ולכן אדרבה יעשה סימן טוב לכל השנה ירוץ כגיבור בעסק התורה והמצווה כיד השם הטובה עליו.