דף קכה
לדעת רבה קשה שכמו שבגבו מעות אין לו כיון שאביהם לא השאיר את המעות הללו א"כ גם בגבו קרקע אין לו כיון שאביהם לא השאיר את המעות הללו, ועוד קשה שלקמן במקרה של הסבתא שאמרו בא"י שאינו יורשה כי זה נחשב כראוי ורבה אמר שמסתבר כטעמם כיון שהסבתא יכלה למכור לאחר, ולר"נ קשה שכמו שאין לו קרקע כי אביהם לא השאיר את הקרקע הזו כך בגבו מעות אין לו כיון שאביהם לא השאיר את המעות הללו, ועוד קשה שר"נ אמר בשם רבה בר אבוה שאם היתומים גבו קרקע בחובו של אביהם בעל חובו יכול לגבותה מהם וא"כ זה ודאי שהוא כמוחזק, ואמר רבה שלא קשה לשיטתו ולא לשיטת ר"נ כיון שהוא רק הסביר את טעמם של בני א"י אך אינו סובר כמותם.
המקרה של הסבתא הוא שאדם אחד אמר נכסי לסבתא ואחריה ליורשי ולאותו אדם היתה בת שנישאה ומתה בחיי בעלה ובחיי הסבתא והבעל תבע את חלק אשתו ורב הונא אמר שכשאמר אחריה ליורשי כוונתו גם ליורשי יורשיו, ורב ענן אמר שכוונת הנותן ליורשי ולא ליורשי יורשי, ובא"י אמרו שהלכה כרב ענן שהבעל לא יורש אך לא מטעמו שרב ענן סבר שאף אם היה בן לבת הוא לא ירש ובאמת אם היה בן לבת הוא היה יורש ורק הבעל לא יורש כיון שהוא ראוי שלא נוטל כמו במוחזק, אך קשה שלפ"ז יוצא שרב הונא סבר שהבעל נוטל בראוי כמו במוחזק, ור"א מבאר שדבר זה התחיל בגדולים כמו רב הונא ומסתיים בו שהוא מהקטנים, והסיבה היא שכל האומר אחריך זה כמו מעכשיו והיינו שבתו קבלה כבר את הגוף ורבה אמר שמסתבר טעמם של בני א"י שהרי אם קדמה הסבתא ומכרה זה לא יעבור ליורשיו לכן זה נקרא ראוי.
רב פפא אומר שלהלכה אין הבעל נוטל בראוי כמו במוחזק וכן בכור לא נוטל פי שנים בראוי כמו מוחזק ואינו נוטל פי שנים במלוה בין גבו קרקע בין גבו מעות.